הימים היו ימי חול המועד הסוכות, ואורחים רבים גדשו את בית משפחת נויימן (שם בדוי).

כשהגיעה שעת תפילה, פנה משה נויימן (שם בדוי) בן ה-18 לאימו שישבה על אחד הכיסאות עם גבה אליו ותוך שהוא מעניק לה עיסוי בכתפיים, שאל אותה: "אמא, איפה הסידורים?".

משה המתין לתשובתה, אך אימו לא ענתה לו.

"אמא! איפה הסידורים?" שאל תוך שהוא ממשיך להעניק לה מסז' בכתפיים.

אך אימו שמרה על דממה.

משה המשיך לעסות את הגב שלה ושאל אותה פעם אחת נוספת איפה הסידורים.

משה, שלא הבין מדוע אימו לא עונה לו, הסתכל על פניה ואז הבין מדוע לא ענתה לו עד עכשיו.

מסתבר שהאישה שלה העניק מסז' לא הייתה אימו כלל וכלל וכי הוא העניק עיסוי מסור לאחת מהאורחות (אשת חברו של אביו) שנראית מאחור כמו אימו והייתה לבושה באותם בגדים כמוה.

כנראה שהמסז' שהעניק לה היה באמת חלומי, כי היא לא פצתה פה במשך כל הזמן הזה שהעניק לה מסז'...

תחרות סיפורי חלומות