חמי וחמותי העסיקו עובדת זרה שתטפל בסבתא של אשתי.

בכל פעם שבאנו לבקר שם בשבת הפריעה לי העובדה שהיא חיללה שבת בפרהסיה. אני יודע שמותר לה, ושהיא בכלל לא יהודיה, ובכל זאת- כשישבנו סביב שולחן השבת ומהחדר השני בקע צילצול הטלפון הסלולרי שלה, זה צרם לי והפריע לי.

במקרה אחר, בשבת אחרת, היא ירדה (במעלית) לזרוק את האשפה (ההורים של אשתי גרים בקומה השישית) וכנראה שדלת הכניסה הייתה סגורה, כי במשך שעה ארוכה היא צילצלה באינטרקום כדי שנפתח לה את הדלת ואני יכול רק לנחש שהיא לא הבינה למה אף אחד לא טורח ללחוץ על הכפתור שפותח את הדלת.

לפני זמן קצר היא החליטה לעזוב ובמקומה הגיעה עובדת זרה אחרת.

בשבת האחרונה, פגשנו בה (אשתי ואני) בפעם הראשונה. מיד כשנכנסנו שמענו קול צברי שאמר "שלום", אך זו לא הייתה צברית כלל וכלל אלא המטפלת החדשה שהינה עובדת זרה ומלבד ה"שלום" לא יודעת אף מילה בעברית.

בשבת בבוקר, היא יצאה דקה לפניי מהבית (אני הלכתי לתפילה והיא ירדה כנראה לזרוק את הזבל). היא ירדה במדרגות ולא במעלית.

כל הדרך למטה (6 קומות...) חשבתי לעצמי שכנראה שמישהו הסביר לה קצת על השבת והיא מתוך כבוד רצתה לנהוג כמו בני הבית ולכן ירדה במדרגות ולא השתמשה במעלית.

חשבתי שזה ממש יפה מצידה ושהיא בכלל לא חייבת לעשות את זה (בייחוד כשאף אחד לא רואה שהיא יורדת במדרוגות ולא משתמשת במעלית).

כשהגעתי לקומת הקרקע הבנתי למה היא לא ירדה במעלית.

דלת המעלית הייתה פתוחה בקומת הקרקע, כך שאם מישהו הזמין את המעלית, היא לא הגיעה משום שהייתה תקועה על קומת הקרקע. כנראה שהיא ראתה שהמעלית תפוסה וכשראתה שהמעלית לא מתפנה- ירדה במדרגות.

כשחזרתי מהתפילה, המעלית הייתה כבר בקומה אחרת.