לאשתי ולי יש חילוקי דעות בקשר לחינוך הילדים.

אשתי חושבת שאם הילד עשה משהו לא טוב צריך לתת לו מכה על היד כדי שידע שאסור.

אני, לעומתה לא מסוגל להרים יד על הבן שלי ("להרים יד" זה קצת מוגזם, מדובר בנגיעה קלה על היד שלו).

בכל פעם שהוא (הוא בן שנתיים) נותן מכה לאחיו הצעיר (בן שלושה חודשים), אשתי נותנת לו מכה על היד כדי שידע שאסור להרביץ לאחיו הצעיר.

אני חושב שלא פותרים אלימות על ידי עוד אלימות ואומר לו שלא ירביץ לאחיו ושזה אסור.

אם אשתי נותנת לו מכה על היד (ושוב, מדובר בנגיעה קלה- לא במכה ממש),ואומרת לו "אסור להרביץ לאלעד" (אחיו הצעיר) הוא בא אלי בפנים מסכנות ואמר לי "אמא הרביץ לי" (השגיאה במקור).

אני מנסה לומר לו שהיא נתנה לו מכה כי הוא היכה את אחיו התינוק, אבל הוא רק מגיש את ידו לפה שלי (כדי שאנשק את המקום שבו קיבל מכה) ואומר "כואב".

כשהוא עושה את זה אני לא מסוגל "לכעוס עליו" וכמה שאני מנסה להיות רציני אני לא מסוגל, כי הוא כזה מתוק.

אני מנסה בכל זאת לומר לו: "תבקש סליחה מאלעד (אחיו הצעיר)" והוא עונה לי "סליחה לאהרן" (קוראים לו אהרן).

אני אומר לו שיבקש סליחה מאלעד ואז אמא תבקש ממנו סליחה ואז הוא מתרצה ומתנצל בפני אחיו על שהכה אותו ונותן לו נשיקה.

הוא אוהב את אחיו ושלשום לקח את ידו של התינוק וליטף את פניו באמצעותה ואמר: "טובה, טובה", אחרי שביקש ממנו סליחה.