שלשום היינו בחתונה של חבר שלי. אם היה דבר אחד טוב בכל סיפור הגירוש של גוש קטיף זה זה, כי החתן היה בגוש קטיף במשך כמה חודשים כדי לחזק את ידיהם ושם הכירו לו התושבים את אחת מבנות המקום. הזוג יבלה הרבה זמן ביחד עד שהחליטו להתארס, זמן קצר לאחר הגירוש.

בחתונה ישבנו בשולחן של בני"שים, שלא הכרתי אף אחד מהם (ככה זה כשאתה מחוץ לישיבה כבר שש שנים).

הייתה לנו מלצרית בדרנית. "יש לך הרבה מבחר: בורקס, בורקס או בורקס" (החברים קיבלו "מנת חברים", שזה אומר שהיה להם- לנו פחות מבחר במנה הראשונה. בעצם, לא היה לנו מבחר בכלל במנה הראשונה).

באיזה שהוא שלב אשתי אמרה לי שהיא מנסה להתחיל עם אחד מהבחורים: "המלצרית כל הזמן באה ושאלה אותם אם הכל בסדר ואם הם צריכים עוד משהו ואליי היא בכלל  לא התייחסה", קבלה אשתי באוזניי ולפי זה פסקה כי המלצרית מנסה להתחיל עם אחד מהם.

מאוחר יותר, המלצרית אמרה לבחור (שאשתי אמרה שהיא נסה להתחיל איתו) "אתה לא רוצה לאכול, מותק?".

אחד מחבריו של הבחור, כולו אדום, נתפס לזה שהיא קראה לו "מותק".

היה ניכר עליו שהוא מתרגש והוא עשה סצינה שם.

"מה נהיית כולך אדום? כולה אמרתי לו מותק", ייבשה אותו המלצרית.

"זה מהריקודים" (כן, בטח...), ענה הבחור האדום.

היו עוד כמה חילופי דברים בין הבני"שים למלצרית, כולל בירור קטן מצד הבחורים האם מותר לעובדים לשתות לפני המשמרת שלהם ובתגובה המלצרית הרגיעה אותם שהיא לא שתתה כלום: "התבלבלתי בכדורים", היא אמרה.

אחרי שהיא הלכה, הבני"ש שהיא קראה לו "מותק" כעס על חברו שעשה מזה עניין גדול ואני חושב שהוא היה קצת נבוך מהמצב.

אותנו, בכל אופן, זה הצחיק.

מי שמכיר אותי יודע שאין לי חצ'קונים. הפנים שלי תמיד היו חלקות ואני מסוגל להסתובב כמה ימים מבלי שבאמת אצטרך להתגלח.

אך  למרות זאת, בימים האחרונים צמח לו חצ'קון קטנטן ועיקש מתחת לשפה שלי.

אתמול, בלי קשר,  נכנסתי לסופר פארם.

"שלום", הגיחה לעברי נציגת מכירות של משהו בכניסה לחנות.

"שלום" עניתי לה וניסיתי להתעלם.

"אפשר להציע לך סבון לפנים ולעור יבש?" אמרה תוך שהיא מצביעה על פניה בדיוק במקום שבו הופיע החצ'קון הפצפון.

"לא תודה", עניתי והתרחקתי ממנה.

איזו חוצפה!

מכירים את השלטים האלקטרונים בדרכים? אלה שכתוב עליהם "כביש גהה (4) עמוס".

תמיד מרגיז אותי כשכתוב בהם משהו שלא קשור לעומסים.

אני צריך לנהוג ולהתמקד בכביש ואז אני רואה את השלט ומנסה לקרוא מה כתוב בו. אני מתקרב אליו לאט לאט רק כדי להבין שכתוב שם "הילדים בחופשה, סעו בזהירות" או "צמיג תקין מונע תאונות" (או משהו כזה).

לדעתי על השלטים האלו צריך להיות כתוב רק אם יש פקקים או אין פקקים בדרך. את שאר ההודעות שיפרסמו במקום אחר, שלא קשה לקרוא ממנו.

יש מבצע בסטימצקי על כ-10 ספרי קריאה קלאסיים לנוער ב-10 ש"ח כל אחד. שווה ביותר! זה במסגרת מבצע "תקרא תצליח" של בנק הפועלים. החיסרון היחיד הוא שמדביקים בעמוד האחרון של הספר מדבקה "תקרא תצליח" של בנק הפועלים.

אני קניתי שישה ספרים כאלה אתמול והמוכר הדביק על כל אחד מהספרים את המדבקה הזו.

שאלתי אותו אם הוא חייב להדביק אותה והוא ענה שכן.