עכשיו חזרתי מהמסיבה. מסיבה אמרתי? התכוונתי לחתונה, אבל היא דמתה יותר למסיבת סופשנה (סילווסטר בלעז).

ומניין לי בעצם? הרי אני לא הולך למסיבות מעין אלה. ואולי כדאי שאתחיל מההתחלה.

נסענו לחתונתה של בת דודי, שהתקיימה אי שם.

מעולם לא איבדתי את הדרך כמו שאיבדתי אותה היום. איפה שיכולתי לטעות ולפנות במקום הלא נכון- טעיתי.

האולם סיפק מפה קטנטונת של איזור האולם. אנחנו, שלא בקיאים באיזור הסתמכנו על המפה שקיבלנו, שהתבררה מאוחר יותר כלא מדוייקת ב-כ-ל-ל.

כשהגענו לאולם, שמענו צלילים של שיר עברי של אחת הלהקות המובילות בארץ.

האולם היה מואר כמו דיסקוטק ועיניי שזפו בדי.ג'יי שהחליף דיסקים בקצב.

דוד שלי נכח רק בחופה ואח"כ עזב, היות והוא יושב שבעה על סבתא שלי.

בכלל, הזכירו אותה בנאומים, אבל בסה"כ, החתונה הייתה שמחה ולא עצובה.

השירים היו עבריים ולועזיים עד לשלב הריקודים. בשלב הריקודים, התחלפה המנגינה במנגינה חסידית והרוקדים התפצלו לשניים: מעגל בנים ומעגל בנות. בלי מחיצה.

הצטרפתי למעגל הבנים ורקדתי קצת, עד שהצטרפה הכלה ורקדה ריקוד סלואו עם החתן. בשלב זה התרחקתי מהמעגל, רק כדי לראות שמשני מעגלים יצא מעגל אחד של גברים ונשים יחדיו.

מאותו רגע לא רקדתי יותר ורק ראיתי איך הגברים והנשים רוקדים יחד לצלילי מוסיקה חסידית בניצוח הדי.ג'יי.

כאן המקום לציין שאני לא רגיל לראות גברים ונשים רוקדים יחד.

מאיפה שאני בא, הגברים רוקדים לחוד והנשים רוקדות לחוד ויש מחיצה שמפרידה ביניהם. אני לא רגיל לסצינה ולמסיבות של "דתיים" שרק קראתי עליהם בבלוגים של אחרים. אבל כאן, הכל קם לתחייה. פתאום כל הדתיים האלה רוקדים טראנס, הורה ועוד ריקודים שאת שמותיהם איני מכיר.

האווירה והאורות היו של דיסקוטק, והרגשתי שלא בכדי הזוג הצעיר בחר בתאריך הזה כדי להתחתן בו. הם אירגנו מסיבת סופשנה למוזמנים שלהם.

מוסיקת הרקע החסידית לא כל כך תאמה את הריקודים המעורבים, אך זה לא הפריע לרוקדים.

היות ונשללה ממני האפשרות לרקוד, ישבתי כמו בטטה ליד השולחן (שהיה הכי קרוב שאפשר לרחבת הריקודים- זה מצחיק כי כל היושבים בשולחן היו "דוסים" ואני מניח שאף אחד מהיושבים לא רצה לראות את הבנות מפזזות ומענטזות מול העיניים שלו) ואכלתי.

לא אכלתי הרבה, אבל האוכל היה טעים מאוד.

אמא שלי שאלה אותי למה אני לא רוקד. אמרתי לה שאני לא רוקד עם בנות, והיא אמרה לי: "עכשיו זו ההזדמנות שלך".

"ומה אשתי תגיד על זה?" החזרתי לה. 

חלק מהנשים פתחו מעגל בצד, רק לנשים ושם הן רקדו. אבל צד הגברים כבר לא היה צד הגברים- הוא היה צד הריקודים המעורבים.

לקראת סוף החתונה, החתן שר שיר לכלה ואחר כך הם רקדו סלואו לעיני כל המוזמנים. מישהו הוסיף אפקט של עשן סביבם ואחרי כמה דקות, הדי.ג'יי הזמין את כל המוזמנים להצטרף ולרקוד.

מה אני יכול לומר לכם. זה לא עשה לי את זה. אני מעדיף חתונות דתיות.אבל עושה רושם שהם נהנו. וזה העיקר, לא?

תוספת מאוחרת:

אשתי ביקשה שאדגיש שהזוג עצמו לא דתי (החתן לא דתי מלידה, ואילו הכלה באה מבית דתי, אך ככל הנראה כבר לא דתיה).

אשתי גם מאוד נהנתה וחושבת שהחתונה הייתה מאוד יפה (חוץ מאחת הרוקדות שהחצאית שלה הייתה כנראה גדולה מידי- אחרת איך תסבירו שהיא החליקה כל הזמן לאיזור המותניים ומטה...? זה היה יותר מידי אפילו עבור אמא שלי הליברלית).