אין לכם מושג כמה זמן הסתובבתי עם הראש בין הרגליים.

בכל מפגש חברתי, השתדלתי שלא להתבלט יותר מדי כדי שלא ישאלו אותי את אותה שאלה, שכשלעצמה אינה מביכה, אך תשובתה- היא היא המביכה.

אני מתכוון לשאלה "נו, בחור טוב, מה אתה עושה כיום?".

זו שאלה שלא משנה איך תשיב עליה בין אם תאמר "מחפש עבודה" או "כרגע אני בין עבודות" או כל כינוי מסוכר אחר, המשמעות תישאר אותה משמעות והיא- "מחוסר עבודה".

אין לכם מושג, איך ברגע אחד הכל יכול להשתנות, אחרי שמודיעים לך שגברת על מועמדים רבים וטובים אחרים ונבחרת לתפקיד נחשק ביותר.

אז מחר אני מתחיל במקום חדש, בתפקיד בכיר, במקום קטן. זהו תפקיד שאם הוא היה במקום גדול יותר אז הוא היה פסגת השאיפות המקצועיות שלי, לפחות היום.

זו תהיה ההזדמנות שלי להוכיח את עצמי וסוף סוף אוכל לתת דרור ליצירתיות שבי ולכשרונותי, שלא זכו לביטוי בחלק מהמקומות הקודמים שעבדתי בהם, ואני לא מתכוון לפספס את זה.

אני מאושר.

סוף סוף אפשר להרים את הראש.