לאחד הישובים החרדיים בארץ, יש גישה באוטובוס. האוטובוס משרת גם את יישובי הסביבה, אך בעיקר את תושבי הישוב החרדי.

יום אחד נתלה שלט על האוטובוס. על השלט נכתב כי הישיבה בשלושת השורות הקדמיות של האוטובוס מותרת רק לגברים.

לא אנשי כוחות הביטחון. לא למבוגרים ולא לנכים. לגברים.

על השלט נכתב עוד כי זו פסיקת הרבנים ועל כן כל נוסעי האוטובוס מחוייבים להישמע לה.

ה"הוראה" הזאת תמוהה למדי, משום שלא ברור מה נורא כל כך באישה שיושבת מקדימה.

האם החרדים חוששים לראות את הנשים כשהם עולים לאוטובוס?

האם הם חושבים שזה לא צנוע שאישה תראה אותם עולים לאוטובוס?

ואולי הם שוביניסטים שחושבים שהאשה צריכה לשבת מאחורה וה"גבר" צריך לשבת מקדימה.

אם הסיבה שלהם היא צניעות, הרי שזה בכלל לא צנוע שאישה תעבור את כל השורות של הגברים עד שתגיע למקומה בקצה האחורי של האוטובוס, ועדיף כבר שתשב בשורה הראשונה.

הנוסעים האחרים באוטובוס (אלה שלא גרים בישוב החרדי) לא אהבו בכלל את הרעיון.

הם (יותר נכון, הן) ישבו בשורות הקדמיות, ואז ניגשו אליהם נוסעים חרדים וביקשו מהם לעבור מקום.

כששאלו הנוסעות "למה?", נענו כי זו היא פסיקת הרבנים.

"הרבנים שלך הם לא הרבנים שלנו" השיבו לו הנוסעות, וסירבו לעבור מקום.

ההמולה סביב הנושא הייתה רבה והנוסעים ה"לא חרדים" הרגישו בשם הנשים אפלייה. הם הרגישו כאילו הם בארה"ב הדרומית של אמצע המאה הקודמת, שם לשחורים היה אסור לנסוע בקידמת האוטובוס והיה עליהם לפנות את מקומם עבור נוסע לבן.

יצא לי לנסוע כמה פעמים בקו הנ"ל. הנוסעים החרדים, שמהווים הרוב שמכריע של הנוסעים בקו זה מתנהגים בקו זה כאילו הוא הקו הפרטי שלהם ונוסע שאינו "משלהם" זוכה להערות מגעילות וכינויי גנאי (במקרה הטוב) ולפחות פעם אחת הורידו נוסעת מהאוטובוס בגלל שלא התלבשה בצניעות מספקת.

שלחתי מכתב לשר התחבורה בעניין האוטובוס. נראה מה הוא ישיב לי (אם בכלל).