אתמול הייתי סגור כל היום במשרד וכשסוף סוף יצאתי, כבר לא ראיתי אף אחד במשרדים האחרים. כל הדלתות היו סגורות וחוץ מרעש המזגן בלובי, היה שקט במיוחד.
"אף פעם לא יצאתי אחרון מהמשרד הזה" חשבתי לעצמי.
בדרך כלל אני מגיע ראשון למשרד, אבל תמיד כשאני הולך הביתה יש אנשים במשרדים האחרים. אבל הפעם, לא ראיתי אף אחד.
לא ידעתי אם יש מישהו שאחראי לכבות את האור במשרד או לא וחשבתי לעצמי שבטח האחרון שיוצא מכבה את האור.
ליד דלת היציאה הראשית יש כפתור שמכבה את כל האורות והמזגנים בכל המשרדים.
לחצתי על הכפתור ובבת אחת הכל החשיך ורעש המזגנים נפסק.
"עוד יום ארוך במשרד הסתיים. טוב שכיביתי את כל האורות. חבל על החשמל שיתבזבז", חשבתי לעצמי וכבר אחזתי בידי בדלת הכניסה כשלפתע, כל הדלתות של המשרדים מסביב נפתחו וכולם יצאו לראות מי האידיוט שכיבה להם את האור...
אופס.
מהעבודה נסעתי לקנות כמה מצרכי מזון בדרך הביתה.
סכום הקניה שלי היה נמוך מעשרים ש"ח ולכן שילמתי במזומן.
אני לא אוהב לשלם במזומן ומעדיף לשלם בכרטיס אשראי. ככה תמיד מחייבים אותי בסכום המדוייק שאני חייב לשלם ולא "מעגלים פינות" או יותר נכון- אגורות.
כבר גמרתי אומר בליבי לוותר על עיגולי אגורות למיניהם, אלא שכשהקופאית הגישה לי את העודף, היא אפילו לא ניסתה לתרץ את זה שהיא לא מחזירה לי כחלק מהעודף 5 אגורות.
הייתי די מצוברח ועייף מיום העבודה הארוך, אך בכל זאת, בגלל שהקופאית אפילו לא טרחה ליידע אותי שהיא לא מחזירה לי את מלוא העודף שלי, החלטתי לבקש ממנה 5 אגורות שמגיעות לי.
"אין לי 5 אגורות" היא אמרה.
"אז תתני לי 10 אגורות" אמרתי.
"אני לא יכולה. אחר כך יהיה חסר לי כסף בקופה". היא אמרה.
"רגע, חכה כאן ואני אביא לך". אז חיכיתי.
בינתיים היא המשיכה ללקוח הבא וקראה למישהו מהקופה הראשית שיפרוט לה כסף.
"תביא לי אגורות" היא אמרה לו.
כעבור כמה דקות הוא חזר עם שקית מלאה בעשרות אגורות (מטבעות של עשר אגורות).
"לא עשר אגורות! חמש אגורות. חצי מעשר" היא צעקה לעברו.
"אין" אמר האיש.
בינתיים נדחקתי לצד, תוהה ביני לביני האם זה באמת היה שווה את המאמץ והאם באמת יתכן שבכל הסופר אין באף קופה מטבע של 5 אגורות.
הלקוחות המשיכו לעבור בקופה ואני עמדתי בצד עד שלבסוף הקופאית שלפה מהקופה שלה מטבע זהוב של 10 אגורות והגישה אותו לי.
"קח, חמוד".
הלכתי משם, עם הרגשה מעורבת של מנצח ושל אידיוט מעצבן וחשבתי לעצמי: "כשאת אומרת "חמוד" למה את מתכוונת?".