המכתב הבא הגיע אלי במייל וראיתי שהוא פורסם בעלון סניפי של אחד מסניפי בני עקיבא ורציתי לפרסם אותו גם כן.
בחור טוב
הנער יעקב טסלר מספר לאלוף פיקוד המרכז על אלימות השוטרים בעמונה ומבקש תשובות מדוע כוחות הבטחון היכו אותו מכות נמרצות וכואבות על אף שלא הרים יד, לא קילל וביקש לצאת מהבית עם כניסת השוטרים.
המכתב במלואו:
לכבוד אלוף פיקוד מרכז האלוף יאיר נוה
שלום וברכה!
מרגיש אני חובה לפנות אליך כאחד שאמון על ערכי הצבא ומשטר החוק מחד ועל ערכי ישראל, תורת ישראל ומצוותיה מאידך. ברצוני להתייחס למאורעות אשר התרחשו בעת פינוי תשעת הבתים בעמונה.
כאחד שלא זכה להיות בעת הפינוי בגוש קטיף,חשתי הזדהות עמוקה עם מעשי המחאה של אנשי גוש קטיף, חשבתי שאוכל הפעם במחאתי להביע את תחושותי. על כן הגעתי בשמחה ליישוב עמונה מתוך הבנה וידיעה שאמנם ישנו עוד בג"ץ שצריך לתת את תשובתו בעניין ההסכמה לפנות את הבתים האלו בלא שום מאבק. ליבי אמר לי שבג"ץ ודאי יחליט לפנות את הבתים בהסכמה, אך בכל זאת הגעתי כדי להיות בטוח שלא יפנו את הבתים ללא מחאה נדרשת כראוי למעשה כזה של פינוי בתים או ישובים מארץ ישראל. להפתעתי הבג"ץ העדיף את פינוי הבתים בכח מאשר בהסכמה. הכנתי את עצמי לפינוי מתוך כוונה שאעבור את המשימה של פינוי בתים מארץ ישראל ומאבק יחד עם טובי בחורי ישראל הנאבקים על ארצם ונחלתם בכבוד ובעוז. לא חלמתי ולא פיללתי שאני עומד לעבור כזאת השפלה, מכות רצח ופציעה (שרק בנס ניצלה אחת מעיני) ע"י שוטרי מדינת ישראל שאתה כאלוף הפיקוד פיקדת עליהם.
הריני להצהיר בפניך שלא החזקתי בידי דבר, לא זרקתי, לא נלחמתי, לא הכיתי ולא קיללתי אף אחד. ישבתי באחד הבתים מתוך הבנה שעוד מעט יבקשו ממני לעוזבו על פי החלטה מדינית וצו בית משפט. עודני יושב בתוך הבית נכנסה קבוצת יס"מניקים לא פנתה אלינו בשום בקשה לעזוב את הבית אלא התחילה להכות עם אלות מכות קשות וכואבות, כאילו היושבים לפניהם הם פושעים פליליים ורוצחים. כשניסיתי לצאת מהבית למרות שאמרתי ליס"מניקים שאני יוצא מהבית ושאין צורך שיגררו אותי או שיכו אותי, קיבלתי מכות על לא עוול בכפי: טרקו את ראשי בקיר, בעטו לי בגב, זרקו אותי על הריצפה והיכוני מכות נמרצות עם האלות בראשי, בעיני ובאפי עד כדי פציעתי הכואבת והקשה. כל זה נעשה כשאני מבקש מהם לצאת מהבית. עד רגע זה רודפים אותי רגשי פחד ואימה שמזעזע בי את היחס לחוק, למשטרה, לצבא, לבית המשפט העליון ולכל רשויות המדינה.
הייתי שמח מאד אם כבודו היה מגיב למכתבי זה היוצא מעומק ליבי .
מדוע כאשר ראית את המעשים הללו שנעשו לי ולחברי (ישנם עשרות עדויות)
מדוע לא עצרת את הפינוי והתערבת, מדוע לא אמרת את האמת לגורמים שהתראיינת אליהם?
כיצד תכננת ואשרת מבצע רגיש של פינוי חלקים מארץ ישראל עם הנחיות ופקודות לאלימות נוראה שכזו מול הילדים האידיאליסטים ביותר בחברה הישראלית.
צר לי לומר לך כבוד האלוף שיהיה לי קשה לשכוח או למחול למי שפגע בי באופן קשה שכזה או למי שפיקד על כוחות שכאלו. אלא אם אקבל הסבר מניח את הדעת ובקשת מחילה פומבית מכל הגורמים שפגעו בי ובחברי ללא הצדקה.חבל מאד שדוקא בשנה שלפני גיוסי עת זומנתי למיון בקורס טיס ,בקורס חובלים ובסיירת מטכ"ל זוהי סתירת הלחי אשר אני וחבריי מקבלים.
מצורפים בזה תמונותי לאחר הקרב של השוטרים בפינוי שלי מהבית בעמונה.
החותם בצער
בתודה ובברכה,
יעקב טסלר
אזרח נאמן למדינת ישראל
אוהב ארץ ישראל
ועבד ה' ותורתו