היום, בנוסף ל"יום המשפחה", היה גם יום ההתרמה הארצי לאגודה לסכרת נעורים.

הפרסומות שלהם תמיד הרגיזו אותי. פעם הייתה להם פרסומת שאמרה משהו בסגנון "סיגל צריכה 1,203,332 זריקות כדי לחיות" ומעולם לא אהבתי את הפרסומת ההיא.

השנה, הפרסומות שלהם היו בסגנון דומה, כאשר ספרו את מספר בדיקות הדם שכל חולה סכרת צריך לעשות: "7 בדיקות ביום.. 200 בדיקות בחודש..." (אם עושים 7 בדיקות ביום, אז מגיעים ליותר מ-200 בדיקות בחודש, אלא אם כן מדובר על חודש פברואר).

וזה מה שמרגיז אותי בפרסומת הזאת. ותיכף אסביר.

אני נוהג למדוד סוכר 7 פעמים ביום בדרך כלל. פעם חשבתי שזה הרבה, אבל נוכחתי לדעת שזה הכרחי ולכן אני מודד "הרבה". לפי הפרסומת זה הסטנדרט.

אם תבדקו באתרים שונים שמסבירים על סכרת, תראו שבדרך כלל סוכרתיים מודדים 6 פעמים ביום.

אם כן, ודאי תבינו את הפתעתי, כשבתחילת החודש, בבית המרקחת של קופת החולים סירבו לתת לי יותר מ-150 מקלוני בדיקות דם לחודש. לא עזרו הסברים על כך שאני תמיד מקבל יותר מקלוני בדיקה וגם המרשם הרפואי לא שיכנע את הרוקחת.

היא הודיעה חגיגית שאם אני רוצה יותר מקלוני בדיקה, עלי להמציא אישור מיוחד לכך.

אז אני שואל אתכם, איך הם יכולים מצד אחד לומר שכל סוכרתי מודד 7 פעמים ביום, ומצד שני לומר שהם מוכנים לספק לי מקלונים רק עבור פחות מ-5 בדיקות ליום (וזה עוד לפני שזורקים לפח את המקלונים הפגומים שיש לפעמים באריזה ואי אפשר למדוד סוכר באמצעותם)?

ןזה מה שמרגיז. כשהם מנסים לגייס כספים אז אין בעיה להיות "לארג'ים", אבל כשצריך לתת שירות לסוכרתי, פתאום הכל נהיה מוגבל.