השבוע שיחקתי כדורסל עם החברה' הקבועים שאני משחק איתם מימים ימימה. אלה לא חבריי לקבוצה מהליגה, אלא חברה' שמשחקים גם הם בליגה, אבל בקבוצות יריבות.

רצה הגורל, ובמוצ"ש האחרון שיחקנו אחד נגד השני.

אני קלעתי שלשה באותו משחק ליגה שהציל במעט את כבודי האבוד מהטורניר הזה, שמבחינתי הסתיים כי הפסדנו בכל אחד ממשחקי הליגה. ההתלהבות מהסל שלי הייתה רבה, במיוחד אצלי. טוב, על מי אני עובד? רק אצלי, אם כי השופט נתן לי 'כיף' אחרי הסל מרוב התרגשות (או רחמים).

בכל אופן, במשחק השכונתי השבוע, שיחקתי נהדר, צלפתי שלשות וגם סלי שדה רגילים וחוץ מהחטאה אחת, לא החטאתי בכלל.

אחרי שחבריי למשחק ראו את תצוגת הקליעות המרשימה, הם אמרו לי: "חבל שלא קלעת כך במוצ"ש" ו"למה לא שיחקת במוצ"ש?".

אבל כן שיחקתי במוצ"ש! וכן קלעתי כך! אוף.