הכל התחיל ביום שני, תענית אסתר, ערב פורים.

הבוס שלי התקשר אליי למשרד ואמר שבפורים ובשושן פורים לא נעבוד, אבל הוא גם לא ישלם לי על הימים האלה. "בסדר" עניתי לו. "אה ובחור טוב, היום נסיים מוקדם כדי שתספיק להגיע לתפילת מנחה".

יפה, חשבתי לעצמי. הוא מתחשב בי בגלל הצום (האמת שלא צמתי, אבל הוא לא ידע זאת).

לאחר השיחה איתו, ביררתי עם מיכל (שם בדוי), מנהלת המכירות, האם זה חוקי להכריח עובד לא לעבוד בשושן פורים וגם לא לשלם לו על כך (היות והבעתי את רצוני לעבוד בשושן פורים לפני כן באוזניי הבוס).

היא טענה שאסור להכריח עובד לא לעבוד וגם לא לשלם לו. "אם כבר, אז שזה יירד מימי החופשה שלך". היא הביעה פליאה על הקטנוניות של המנכ"ל, שככל הנראה רצה לחסוך את השכר היומי שלי כך.

אך ההפתעה הגדולה הגיעה דווקא כשהבוס הגיע למשרד. הוא הגיף את החלונות וביקש להישאר איתי לבד.

חשבתי שהוא רוצה לדבר איתי על משהו אישי ולשלם לי את השכר שלי על חודש העבודה הקודם ושפשוט לא רצה שיפריעו לנו, אך לא ציפיתי למה שקרה כמה רגעים מאוחר יותר.

הוא הודיע לי על סיום החוזה בינינו ובמילים אחרות: הוא פיטר אותי.

הוא ניסה לתרץ זאת בכך שהחברה לא מצליחה והוא לא יכול להמשיך לשלם לי ללא תוצאות ואני ניסיתי להסביר לו שהוא לא נתן לי או לרעיון של מישהו בתפקיד שלי מספיק צ'אנס. מניתי בפניו חלק מהדברים שאם היה עושה ומאפשר לי היינו מצליחים יותר, אבל עיקר הטענה שלי הייתה שהוא לא נתן לזה מספיק הזדמנות.

הוא הציע לי לבוא לפגישה איתו ועם היועץ האסטרטגי של החברה בכדי לדון באפשרות המשכתי בחברה, אך בתנאים אחרים.

הוא ציין בפניי כמה פעמים שאני "בחור טוב" (אפילו התחלתי לחשוש שהוא יודע על הבלוג...) ושהוא ישמח אם אשאר בחברה, אבל- בתפקיד אחר ובתנאים אחרים.

הוא ביקש ממני לא לומר שום דבר למנהלת המכירות, היות ויש מצב שאחרי הפגישה שלנו מיד לאחר פורים אני אחזור לתפקידי כרגיל ואז סתם יהיו לי פדיחות (עאלק, הוא בסך הכל רצה שהיא לא תדע מה קורה איתי).

קבענו להיפגש לאחר פורים ואז הוא איחל לי "חג שמח".

צריך להיות מישהו חסר רגישות במיוחד כדי לפטר מישהו בערב פורים ואז עוד להעיז ולאחל לו "חג שמח". יופי של מתנה לחג, הוא נתן לי.

בפורים הייתי מרוסק. כולם צוהלים ושמחים סביבי ואני לא גיליתי לאף אחד מה שהתחולל אצלי בפנים. הילדים שלי שמחו מאוד כשחזרתי מוקדם מהעבודה באותו יום והיה לי קשה לחייך אליהם כשבפנים בכיתי.

על אף שהבוס ביקש שלא אדבר על כך עם מנהלת המכירות, שוחחנו מספר פעמים בפורים וסיפרתי לה על מה שקרה. היא אמרה לי שכשראתה אותי יוצא מהמשרד הייתה לה הרגשה שזה מה שקרה ובכל מקרה הבטיחה לעזור לי למצוא משהו אחר אם לא אמשיך בחברה.

אמרתי לה שאשמח אם ייצא לנו לעבוד יחד בעתיד, אם לא בחברה הנוכחית אז אולי במקום אחר.

ביום חמישי שאחרי פורים, הגעתי לפגישה עם המנכ"ל. הוא מיד הציע לי תפקיד אחר. "תעבוד בתפקיד החדש חודש-חודשיים ואז תחזור לתפקיד הקודם שלך". הוא טען שזה יקדם אותי ואת החברה אם אעשה זאת. כמובן שהוא גם הציע מבנה שכר שונה.

אני אמרתי לו שאני מעוניין להישאר בתפקיד הנוכחי שלי. דיברנו עוד קצת על כמה שינויים הכרחיים והצעתי שבנוסף לתפקיד שלי, אעשה גם פעם בשבוע את התפקיד שהוא רצה שאעבור אליו.

הוא שאל מה שכר המינימום שאני מוכן לקבל כדי להמשיך בתפקיד ואמרתי לו שהשכר הנוכחי שלי (שהוא בכלל לא גבוה, אגב) הוא המינימום. סיכמנו שאתקשר אליו למחרת והוא יציע לי הצעת שכר.

יצאתי משם בהרגשה טובה, שבסך הכל שום דבר לא השתנה ושעד יום ראשון אחזור לעבוד כרגיל.

לאחר שיצאתי מהמשרד ונסעתי הביתה, הוא זימן לפגישה את מיכל, מנהלת המכירות. אני לא יודע מה בדיוק הלך שם, אבל בסיום הפגישה הוא פיטר אותה.

כעבור כמה שעות, הוא התקשר אליה והתחנן שתחזור. היא הסכימה לחזור, בתנאי שיתנצל.

באותו ערב, הם שוב שוחחו והוא דיבר אליה בצורה לא יפה. וכך היה גם למחרת.

כשאני התקשרתי אליו למחרת, הוא אמר לי שכנראה שלא הבנתי נכון, כי ההצעה היחידה שלו עבורי היא מה שהוא אמר ביום הקודם בתחילת הפגישה- דהיינו תפקיד אחר במבנה שכר אחר. אמרתי לו שלא כך סיכמנו ביום הקודם, אך הוא רק חזר ואמר שכנראה שלא הבנתי נכון כי זו ההצעה היחידה שיש לו עבורי.

אמרתי לו שיבדוק עם היועץ האסטרטגי על מה דיברנו, אך היות והוא המנכ"ל ואם זאת ההצעה היחידה שיש לו עבורי, אז זו ההצעה היחידה שיש לו ואני לא מעוניין בה.

לאחר מכן דיברתי עם מיכל, והיא סיפרה לי על הצעה שיש לה במקום אחר, בתפקיד שהיא עשתה במשך שנים רבות ויש לה נסיון רב בו ושהיא תיקח אותי איתה לשם, כי אם אני לא ממשיך בחברה אז גם היא לא ממשיכה בחברה, בייחוד לאחר שהבוס לא דיבר אליה יפה אחרי שהסכימה לחזור לעבוד שם.

ביום ראשון, היא נפגשה עם הבוס והיועץ האסטרטגי והתפטרה.

כעבור מספר שעות, התקשר אליה היועץ האסטרטגי והציע לה להתמנות כמנכ"לית החברה במקום הבוס.

היא הופתעה מאוד מההצעה הזאת ומיד התקשרה אליי וביקשה שאם היא תתמנה למנכ"לית, שאני אצטרף אליה ושננהל יחד את החברה.

במהלך השבוע שחלף מאז, ניהלנו מספר פגישות שבהם סיכמנו איך לנהל את החברה ואיזה שינויים לעשות. בנינו תכנית עסקית שלמה ובה בעת דאגנו מה יקרה אם המנכ"ל היוצא לא יסכים לצאת מהעסק.

סיכמנו שאם הוא לא ייצא מהעסק לגמרי, מלבד המשכורת שיקבל בסוף החודש, אנחנו לא נסכים (היא לא תסכים, כי אני לא בתמונה באופן רשמי) להחליף אותו בתפקיד.

במקביל, היא נפגשה עם המנכ"ל ועם היועץ האסטרטגי מספר פעמים, אך בכל הפעמים הם לא הגיעו להסכמה.

הסיבה שהם לא הגיעו לידי כלל הסכמה, היא דרישות לא הגיוניות שהמנכ"ל רצה ושמיכל לא יכולה להסכים אליהם בשום אופן.

בינתיים, הגיעה התשובה ממקום העבודה השני שהיא סיפרה לי עליו- קיבלנו את העבודה.  

בימים האחרונים אמרתי לה שכדאי לנו להתרחק ממקום העבודה ה"נוכחי" ושאם כבר, אז שנפתח עסק מתחרה ושאנחנו ממש לא צריכים אותו (את הבוס) על הראש שלנו, כי ברור לנו שגם אם יהיה חוזה שמבטיח שהמנכ"ל הקודם לא מתערב, עדיין יש סיכוי גדול שהוא ירצה להתערב ועוד כמה סיבות שאיני פורט אותן כאן.

בנוסף, יש לנו את מקום העבודה השני, שהוא בתחום שמיכל ניסתה להתרחק ממנו, אך כנראה שהגורל שלה הוא לעבוד בתחום הזה (והיא גם מאוד טובה בתחום). אז בשביל מה אנחנו צריכים את כאב הראש הזה של המנכ"ל היוצא?

אך מיכל עדיין לא התייאשה מהבוס. היא נתנה לו ארכה עד יום  רביעי כדי לחתום על חוזה (שעו"ד עזר לה לנסח- עם הבוס היא לא לוקחת סיכונים), ולו רק משום שהיא מעולם לא נכשלה בשום דבר שהיא עשתה עד היום.

אמרתי לה שאם לא נעבוד שם זה לא יהיה כישלון ושכשבחנתי את תיפקודי בעבודה ואת הסיבות לפיטורין שלי, יכולתי לומר בלב שלם שלא בגללי פוטרתי, ושלא עשיתי שום דבר לא טוב שבגללו פוטרתי.

באחת מהפגישות האחרונות שלהם, מיכל חשפה שהיא מתכוונת להכניס אותי חזרה לחברה. ומה הייתה תגובתו של הבוס לזה?

"בחור טוב לא יודע לקבל מרות". למה הוא התכוון? אני אספר לכם.

הוא התכוון לכל אותם רעיונות מטומטמים שהוא הציע ושאני הבעתי את דעתי המקצועית עליהם. שאני אמרתי לו שאני לא מסכים עם הרעיונות והצעתי לו רעיונות חלופיים, טובים יותר. יחד עם זאת, אמרתי במפורש שאעשה כל מה שיאמר, כי הוא הבוס, אך את אי הסכמתי הבעתי.

יכול להיות שהוא ציפה שאהיה "יס מן" שיבצע כל מה שיאמרו לו בלי לשאול שאלות או להציע הצעות חלופיות ואם כן, זאת כבר הבעיה שלו, כי אני כן שאלתי שאלות וכן הערתי הערות ואפילו ביצעתי הכל, גם כשלא הסכמתי עם הדרך.

חבל שהוא לא השכיל לשמוע לי כשהייתה לו ההזדמנות.

אני מאמין שאם מיכל ואני היינו מנהלים את החברה בלעדיו, היינו יכולים להוביל אותה לשיאים, אך ככל הנראה זה כבר לא יקרה שם. אולי נפתח מתישהו חברה מתחרה ואולי נעזוב את התחום הזה לגמרי, הרי כבר יש לנו עבודה במקום אחר שמתחילה בעוד כמה שבועות.

אם בכל זאת, הכל יסתדר באופן מפתיע, וכן ננהל את החברה במקום המנכ"ל היוצא (אם הוא ייצא), אז זה יהיה ממש סיפור "ונהפוכו" שהתחולל בפורים.