אתמול נסעתי עם אהרן לקניות.

בדרך, אספתי טרמפיסט שביקש לנסוע לאיזור שנסעתי אליו.

בדרך, אהרן לחש באוזני "אבא, למה לקחנו אותו?".

זה ממש הצחיק אותי שהוא שאל את זה בלחש, כדי שהטרמפיסט לא ישמע (למרות שהוא בטח שמע).

אחר כך בחנות, כשבחנתי את המוצרים השונים אהרן אמר לי "אבא! אתה חולם. תפסיק לחלום!".

העומס בקופות היה בלתי נסבל. עמדנו בתור שעה ארוכה ולידנו כמעט ופרצה תיגרה כאשר לקוח התחיל לצעוק על קודמו בתור שישלם כבר את החשבון שלו כי כולם מחכים. (קודמו בתור עסק בהכנסת המוצרים לשקיות).

הלקוח שהיה לפניו טען שגם הוא חיכה בתור.

"אז מה אתה מתנקם?!" התרעם עליו הלקוח העצבני. הלקוח השני לא נשאר חייב וצעקותיהם הדהדו באוזניי. הייתי כותב שהם הדהדו ברחבי החנות, אך זה לא נכון, כי רעש ההמולה היה רב ואני מניח שרק מי שהיה בקופות הסמוכות שמע את הדברים.

לבסוף הרגיע את הרוחות לקוח שלישי שעמד בין שניהם בתור ואמר לו "באנו לקנות או לריב?".

אחרי כמה דקות, כשהלקוח שהרגיע את הרוחות היה בקופה, שוב נשמעו צעקותיו של הלקוח העצבני: "אתה מעכב את התור!".

כשהכנסנו מוצרים לעגלה, אהרן שאל על כל מוצר "זה כשר לפסח?".

כשארזתי את השקיות (מהר, כדי שלא יצעקו עליי כמו האיש מהקופה הסמוכה), אהרן סיפר לקופאית מה קנינו ושאמא שלו תשמח על כל הדברים שקנינו.