אני לא יודע מי קובע מה הוא "הנושא החם" בישראבלוג, אבל דבר אחד ברור לי: שאו שהם לא יודעים מה "חם" או שאני לא יודע מה "חם". (בעצם זה לא כל כך ברור כמו שחשבתי בתחילה...).
לא יתכן, ש"חברי הכנסת הערבים" הם הנושא החם בישראבלוג. הרי בקלות יכלו למצוא "נושא חם" אחר. למשל, חופשת הפסח שהסתיימה, או ברוח "הנושא החם":
"חופשת הפסח הסתיימה. כיצד ביליתם? האם הלכתם כל יום לים או שנשארתם בבית לאכול מצה עם סבא וסבתא? אולי הגיע הזמן להוציא את המצות אל מחוץ לחוק? ספרו לנו".
בכלל, עושה רושם ש"הנושא החם" מושפע מהדעה האישית של מציע "הנושא החם".
שימו לב, למשל לנושא החם הזה (ציטוט מדוייק כפי שהופיע בהגדרת הנושא החם בדף הנושא החם):
"אז איפה אתם בחג? 8/4/2006 ליל הסדר מתקרב האם גם נסחפתם בטראנד הנקיון? או ששמרתם על שפיות אתם מאלה שמכניסים מצות הבייתה או שמא הפיתות ימשיכו לככב אצלכם? ובכלל אחרי 2000 שנות לא צריך קצת לשנות מנהגים? מה דעתכם?".
שכחתי לספר, שבליל הסדר, הלכתי עם אהרן להחביא את האפיקומן לפני שהוא נרדם.
מאוחר, יותר, לאחר שהוא כבר ישן שנת ישרים, החזרנו את האפיקומן לשולחן ואכלנו אותו (בלי אהרן).
למחרת, כשכל המשפחה סעדה את סעודת הצהריים, נכנס אהרן ואמר בהתרגשות ש"מישהו לקח את האפיקומן!".
לאחר שבוע ללא חמץ, גיליתי שזה לא נורא כל כך ושבהחלט אפשר להסתדר בלי חמץ וקטניות.
אהרן הפתיע אותי לטובה כשהבין שבבמבה יש קטניות ושאסור לנו לאכול אותה בפסח (בעוד הילדים סביבו אכלו במבה להנאתם) והוא הפגין איפוק ראוי לשבח.
כמובן, שביום חמישי מיד לאחר פסח, מיהרתי לקנות לחם, לחמניות ו... במבה.