תקציר הפרקים הקודמים:

הבוס שלי פיטר אותי ואת מיכל מנהלת המכירות ולאחר מכן הוצע לה להחליף את הבוס, היא אמרה שאם תהיה מנכ"לית במקומו היא תיקח אותי איתה ושננהל את העסק בשותפות.

בנוסף, היא הודיעה לי שהתקבלנו לעבודה במקום אחר, בתחום אחר, עבודה שהייתה אמורה להתחיל כמה שבועות לאחר פרסום הפוסט ההוא.

בפרק הזה:

הבוס מתגלה כחלאה אמיתית ומיכל נעלמת.

לאחר דיונים רבים, מיכל ואני החלטנו לסרב להצעה של הבוס, שהציב תנאים לא הגיוניים כדי שניקח את המושכות ממנו (יותר נכון שמיכל תיקח ממנו, כי אני באופן רשמי לא הייתי בתמונה) ולא היה מוכן להתפשר. החלטונ למען השקט הנפשי שלנו לעזוב אותו ולתת לו להתבוסס בטמטומו ולהתרכז בעבודה החדשה שאמורה להתחיל אוטוטו.

זה המקום לציין כמה אני מעריך את מיכל (שם בדוי). היא התגלתה ממש כמלאך מן השמיים שנשלח לאותו מקום שעבדנו בו ולו כדי להציל אותי משם ולקחת אותי איתה למקום טוב יותר שבו אצליח יותר מכל הבחינות.

מיכל שונה מאוד ממני. היא חילונית, הצביעה מר"צ בבחירות האחרונות, היא מבוגרת ממני בכמה שנים, מעשנת, אם חד הורית ומהרבה בחינות שונה ממני.

למרות זאת, הסתדרנו מצויין יחד ומצאנו שפה משותפת. מבחינה עסקית בדרך כלל היינו באותו ראש ונהננו לשוחח אחד עם השניה ארוכות.

למרות הכרותנו הקצרה, הרגשתי צורך עז להזמין אותה לקרוא בבלוג ואכן, היא ביקרה בו לפחות פעם אחת. וגם היא שיתפה אותי במשהו אישי שהיא כתבה פעם.

בחזרה למציאות.

הבוס, התנער מאחריותו לשלם לי את כל מה שהגיע לי בעבור עבודתי, למרות מה שסוכם בינינו בחוזה בתחילת העבודה. איימתי עליו שאקח אותו לבית דין לעבודה והוא אמר בתגובה שאני לא עשיתי את כל המוטל עליי (שקר גס). הוא נתן כדגומא משהו שעשיתי בשבילו בזמני הפנוי שרק היה מייעל את העסק שלו ושלבסוף לא השתמשנו בו, אבל בכל מקרה זה רק היה מייעל את העסק. אידיוט. ובכלל, עשיתי את זה בזמני הפרטי ולא מהעבודה (אולי 15 דקות סה"כ מהעבודה).

אני לא יודע אם שווה לי לקחת אותו לבית דין לעבודה עבור סכום שהוא פחות מ-1000 ש"ח (כן, כשזה סכום גבוה מ-5 אגורות אני מוכן לוותר...), בעיקר כי אני לא רוצה לראות את הפרצוף של השקרן הזה יותר. הוא מגעיל אותי.

ניסיתי לתפוס את מיכל בטלפון, אך מישהי אחרת ענתה לי ואמרה שהיא בישיבה. חשבתי לעצמי שזה מוזר, כי ככל הידוע לי היא לא עבדה בשום דבר באותם ימים, אך למרות זאת ביקשתי שימסרו לה שהתקשרתי.

הימים עברו ומיכל לא חזרה אליי.

ניסיתי לתפוס אותה שוב בטלפון הנייד, בטלפון הביתי ואפילו באימייל, אך מיכל לא ענתה ולא חזרה אליי לאחר שהשארתי הודעות.

חשבתי שאולי היא נסעה לחופשה לרגל חג הפסח ואלי בגלל זה היא לא ענתה לי, אך גם לאחר הפסח לא הצלחתי לתפוס אותה.

ניסיתי להתקשר ממספר חסום כמה פעמים, אך גם אז היא לא ענתה.

עברו כשלושה שבועות מאז הנסיון הראשון שלי לדבר איתה ללא הצלחה ואני מודאג.

אני מקווה שלא קרה לה שום דבר ומקווה שהיא לא מסננת אותי בכוונה.

בינתיים לא חיפשתי עבודה אחרת, כי יש לי עבודה מובטחת איתה, אבל היות ואני לא מצליח לתפוס אותה, אולי כדאי לי להתחיל לחפש שוב?

אני עדיין מאמין בה. אני מאמין שלכל זה יש סיבה הגיונית ושאם חס וחלילה היא החליטה לשנות את דעתה ולא לעבוד איתי, שהיא הייתה אומרת לי על כך ולא מתחמקת ממני.לדברים כאלה הייתי מצפה מהבוס הקודם, לא ממיכל.

אני מקווה שהכל יסתדר במהרה ושיתברר שהיא פשוט נסעה לאנשהו, והתנתקה מהסיבליזציה ולכן לא ראתה את ההודעות הכתובות שלי ולא שמעה את ההודעות הקוליות שהשארתי לה וברגע שתחזור היא תבשר לי שמתחילים לעבוד מיד במקום החדש.

מיכל, אם את קוראת את זה במקרה, תתקשרי אלי.