היום נכנסתי לצרכנייה באחת מערי המרכז. בחנות היו רק עובדי הצרכנייה ואני.

בעודי מסתובב בחנות ומתלבט האם לשלם מחיר מופקע עבור קופסת "ערגליות" או לא, נשמעה צעקה מחוץ לחנות: "מה זה? השתגעתם? מה אתם עושים?...".

אחד מעובדי החנות הציץ החוצה וכעבור כמה רגעים נכנס חזרה וצעק ברוסית : "רוסית, רוסית רוסית, בלאט... התדרדר... בלאט.. רוסית רוסית רוסית" (הוא לא באמת צעק "רוסית", כתבתי "רוסית" על מילים שלא הבנתי את משמעותם- ב.ט).

העובדים הנוספים הצטרפו לצעקותיו וצעקו אחד לשני ברוסית דברים שלא הבנתי.

ואז כל העובדים יצאו מהחנות לראות מה הנזק.

אני, בינתיים החלטתי כן לשלם את המחיר המופקע עבור הערגליות, אלא שלא ישב קופאי ליד הקופה משום שגם הוא יצא לראות מה קרה.

זה היה הסימן בשבילי לוותר על הערגליות. החזרתי את הקופסה למדף ושמתי פעמיי אל עבר היציאה.

או אז נכנס חזרה אל החנות הקופאי. הוא היה גדל גוף ובמבטא רוסי כבד שאל אותי: "מה אתה רוצה?".

"אה, שום דבר".

"הרבה זמן אתה מסתובב פה ובסוף לא קונה שום דבר?" (בטח נראתי לו מה-זה חשוד כי היה לי תיק גדול, הוא בטח חשד בי שגנבתי).

"החלטתי שאני לא רוצה לקנות בסוף". אמרתי ויצאתי (טוב שלא אמר לי "לפתוח תיק בבקשה", לא כי גנבתי, אלא כי זה לא נעים).

המוכר, שבוודאי היה עצבני על האוטו שנהרס לו בזה הרגע, בטח לא אהב את תשובתי, אבל השארתי אותו להרהר על כך לבד.

בחוץ, ראיתי את האישה שצעקה קודם לכן. היא בדיוק הסבירה לשכנים מה קרה לפני כן.

מסתבר, שמישהו מבעלי החנות שכח להרים את בלם היד (ה"ארם-ברקס") וכך האוטו התדרדר והתנגש באוטו שלה שניזוק.

היא הוסיפה שהם בדיוק שמו שלט "למכירה" על האוטו שלהם ועכשיו ערכו יירד.

בעסה. אבל לפחות היא יודעת איפה למצוא את הבעלים של האוטו המתנגש.