בני בן השנתיים וחצי אוהב מעדנים (דני, מילקי, קרלו וכדו'). בכל בוקר הוא מבקש מעדן. לאחרונה הוא התחיל לקרוא לזה "מעדני". אין לי מושג מאיפה הוא קיבל את הרעיון לקרוא למעדנים בשם הזה, כי אנחנו קוראים לזה "מעדן".

בזמן האחרון, בכל פעם שהוא גומר מעדן הוא מיד אומר "עוד מעדן".

אנחנו אומרים לו שאנחנו מרשים לו רק מעדן אחד, אבל הוא עקשן. אם הוא לא יקבל את מבוקשו הוא יתחיל להתעצבן. הוא גורר אותנו למקרר ומצביע על המעדנים.

בדרך כלל אנחנו לא מוותרים לו, ומציעים לו חלופות. אבל הוא בשלו. רק מעדן.

כשהוא חוזר מהגן- אותו סיפור.

בגן אומרים לנו שהוא בקושי אוכל. בבית, אנחנו דווקא מצליחים לשכנע אותו לאכול דברים אחרים והוא אוכל אותם, אבל הדבר האהוב עליו זה מעדנים.

הילד מכור.