לפני חודשיים נתלה שלט בבניין של ההורים של אשתי:

"אנו שמחים לבשר לדיירים כי הדלתות בבניין הוחלפו וכי הותקן מנגנון מיוחד לשבת. נא לדאוג שמנגנון השבת יחזור למצב חול עם צאת השבת.

ועד הבית".

מנגנון השבת מאפשר לפתוח את הדלת מבחוץ ללא עזרה של מישהו מבפנים וחוסך את הצורך לצלצל באינטרקום כדי שיפתחו.

השבת, התארחנו אצל משפחתה של אשתי ובערב שבת הלכנו לבקר חבר ילדות שלי. הוא אחד מחבריי הטובים ואנחנו מכירים מהגן דרך ביה"ס היסודי, הישיבה התיכונית ואפילו שירתנו באותו בסיס בצבא. היה ממש נחמד לבלות איתו ועם אישתו את הערב. ישבנו גם עם הוריו שגם הם אנשים מקסימים והזמן ממש טס.

הגענו לבניין של הוריי אשתי ב- 00:30. דחפנו את הדלת הקדמית, אבל היא לא נפתחה.

הלכנו מסביב כדי לנסות את מזלנו עם הדלת האחורית, אך גם היא לא נפתחה.

חזרנו לדלת הקדמית וכמו כל ישראלי, דחפנו חזק יותר אך הדלת נותרה נעולה.

אני אדם שבדרך כלל לא מקלל, אבל באותם רגעים סיננתי כמה קללות עסיסיות בגנות אותו שכן שנעל את הדלת. שתבינו, כדי שהדלת תינעל, הוא היה חייב לרדת במיוחד ולהעביר את מנגנון המנעול ממצב שבת למצב חול. מהדלת האחורית (שבה אין מנגנון שבת) הוא היה חייב להזיז את האבן שהשאירה את הדלת פתוחה.

ניסיתי לפרוץ את הדלת באמצעות הסיכה של הכיפה שלי (סיכת הכיפה היא כמו האולר של מק'גייוור עבור הדתיים- היא משמשת לכל  כך הרבה דברים), אולם הסיכה נשברה בנסיונות הפריצה. דחפתי מקלות ועוד כל מיני דברים, אך לא הצלחתי לפרוץ את הדלת (לפני שהחליפו את הדלתות יכולתי לפרוץ אותן בנקל, אבל עכשיו זה בלתי אפשרי). מוזר מאוד שסידני בריסטו מצליחה לפרוץ בקלות כל מה שהיא רוצה ב- "זהות בדויה" (תכנית טלוויזיה) ואילו אני לא מצליח להיכנס לבניין דירות מסכן.

בלית ברירה, ולאחר נסיונות פריצה רבים וכושלים, החלטנו לצעוק לאחיה של אשתי.

שתבינו, השעה הייתה כבר 01:00 וההורים של אשתי גרים בקומה השישית.

צעקנו במשך דקות ארוכות עד שאחיה צעק מהחלון "מה?" וקראתי לו לרדת לפתוח לנו את הדלת.

מסתבר שהוא בכלל לא שמע אותנו ורק אביה של אשתי שמע אותנו ואמר לו לצעוק "מה?" מהחלון.

אחרי שעלינו הוא סיפר לנו שהוא שמע את אחד השכנים, טנצר (שם בדוי), יורד ומיד עולה במעלית בשעה 23:30. הוא אמר שכנראה טנצר ירד כדי לנעול את הדלתות (טנצר בועד הבית והוא לא אדם סימפטי במיוחד, במיוחד לא לדתיים).

אמרתי לגיסי שבפעם הבאה שאני חוזר והדלתות נעולות, אני לא אקרא לו אלא אצעק לטנצר שיפתח לי את הדלת!