אני אוהב לערוך קניות. אני אוהב להסתובב בסופר ולהתרשם מהמוצרים. יש לי זיכרון טוב ולכן אני זוכר כמה כל מוצר עולה בכל חנות, ואם אני רואה את המוצר במחיר יקר יותר, אני לא אקנה אותו כי אני יודע שאני יכול להשיג אותו במחיר זול יותר במקום אחר.

את הקניות שלי אני אוהב לערוך ב-2 חנויות מרכזיות. באחת מהן אני קונה את רוב המצרכים ובשנייה אני קונה בעיקר עופות, אבל גם מוצרים אחרים.

תוכלו לטעון שזה בזבוז זמן ללכת לשתי חנויות, אבל לדעתי ההפרש הכספי שווה את זה. פעם חישבתי את זה וראיתי שחסכתי כך עשרות שקלים (אם לא יותר מכך).

אם אני רואה מוצר במחיר "מציאה" ואני יודע שאנו צורכים אותו גם ככה, אני אקנה מספר אריזות ולא רק אחת. מהבחינה הזאת אני הלקוח האולטימטיבי והחנות הצליחה במטרתה ומכרה עוד מוצרים. זה לא מפריע לי, כי אני יודע שחסכתי כמה גרושים מהקנייה הבאה.

אשתי, לעומת זאת, לא כמוני.

היא קונה רק מה שהיא צריכה ולא יותר מכך. היא תעדיף את החנות שליד הבית כי היא קרובה יותר, למרות שהיא יקרה יותר מכיוון שזה נוח יותר לקנות שם.

אני לא אוהב לקנות ליד הבית. בכל פעם שאני קונה שם כואב לי הלב על המחירים הגבוהים שאני נצרך לשלם עבור מוצר שרק בשבוע שעבר עלה כמעט חצי ממה שהוא עולה עכשיו בחנות הזאת.

פעם קראתי בעיתון שקנסו בעל מכולת שמכר מוצרי חלב במחיר מופקע. בעיתון היה כתוב את המחיר המקסימלי שמותר למכור חלב וראיתי שהמחיר נמוך ממה שאנחנו משלמים בחנות ליד הבית.

ניגשתי לבעל החנות ואמרתי לו שהמחיר המקסימלי למכירת חלב נמוך ממה שהוא מוכר אותו והוא ענה לי שבגלל שהחלב כשר למהדרין אז הוא עולה יותר. "תשאל את תנובה" הוא אמר לי.

כמה חודשים מאוחר יותר, הזדמן לי לפגוש את אחד מהמייסדים של "זול-פה". החלטתי לשאול אותו והוא ענה שאין דבר כזה ושכל החלב "כשר למהדרין".

כעסתי, אבל אחרי שראיתי שגם בסופרים הגדולים (קו-אופ, שופרסל וכו') המחיר של החלב הוא כמו בחנות ליד הבית, החלטתי להניח לעניין.

בכלל, בחנות ליד הבית המחיר שמודבק על המוצר לא זהה למחיר שבקופה.

פעם אחת תפסתי את זה בקופה ואמרתי לקופאית. היא מצידה מיד החזירה לי שקל (ההפרש בין המחירים) בלי לשאול שאלות.

כמה ימים אח"כ שוב קניתי את אותו מוצר. ניגשתי לבעל החנות ואמרתי לו שהמחירים לא זהים. הוא מצידו הבטיח לי שהוא "מיד הולך לטפל בזה".

המשכתי בקנייה, וכשהגעתי לקופה ושוב המחירים לא היו זהים, הפנתי את תשומת לב הקופאית להבדל.

"המחיר הוא מה שכתוב בקופה" היא אמרה.

"דיברתי עם בעל החנות והוא הבטיח לי שיטפל בזה". (ראו עידכון בסוף הפוסט).

"לא. זה המחיר".

אמרתי לה שבכל מקום נורמלי המחיר שעל המוצר קובע (על כל המוצרים הייתה מדבקה עם המחיר הנמוך), ולבסוף היא ניאותה להוריד לי שקל מהחשבון הסופי.

אני אוהב גם את כל המבצעים שבסוף הקנייה (אלה שהקופאית מקריאה ללקוח), אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

עדכון 13:00:

היום הלכתי לחנות ליד הבית וראיתי שכשבעל החנות "הבטיח לי שיטפל בזה", הוא התכוון בעצם שיעלה את המחיר של המוצרים על המדפים (במקום להוריד את המחיר הכתוב בקופה). אשתי אמרה שאני תמים ושהיה לה ברור שזה מה שהמוכר יעשה. כנראה שאני באמת תמים.