הנושא החם הוא "הפרעות אכילה" ומי כמוני, אחד שאוהב לאכול, לא אוהב שמפריעים לו לאכול.

לכן החלטתי להקדיש את הפוסט הזה להפרעות אכילה. ולא לסוג שעליו חשבתם, כי אם להפרעות שמפריעות לאכול.

ולמה כוונתי?

• הפרעת הידיים השמאליות. מכירים את זה שיש הרבה אוכל שנראה טעים לאללה, אדי החום יוצאים מהתבשילים שעל השולחן ופיכם מתמלא ריר רק מהמחשבה על האוכל הטעים? ובכן, יש כאלה שברגע שיראו אוכל שנראה טעים על השולחן, הם ישר ייגשו אליו ובידיהם החשופות יעמיסו מלוא חופניים מהאוכל וידחסו הכל לפיהם. מבט חטוף על ידיהם המלוכלכות (ולא מאוכל), יגרום לכם לאבד תיכף ומיד את כל התיאבון שהיה לכם ותאלצו לצפות ביקיריכם חופנים את קערת ההגשה במה שהיה אמור להיות המנה שלכם.
• הפרעת מספרי סיפורי האימה. עודכם לועסים בהנאה את מנת השווארמה שלכם ופתאום מגיח ידיד מהעבר ומספר לכם על בעיית הטרמיטים שבביתו. הוא מוסיף תיאורים פלסטיים על ג'וקים ושאר מרעין בישין ולבסוף הורג את הזבוב שעל הקיר הסמוך בעיתון הבוקר שהיה מונח על השולחן שלצידכם ושבמקרה או שלא, הייתם באמצע כתבה שעניינה אתכם במיוחד. פתאום, לאחר בואו של הידיד, כבר אין לכם תיאבון והידיד שחבל לו על הלאפה שלכם יבקש ביס וימשיך לספר לכם סיפורי עכברים ועכבישים.
• הפרעה ממתינה.  אתם גוועים ברעב והכנתם לעצמכם סעודת מלכים. ערכתם את השולחן בטוב טעם, התיישבתם לאכול ואז- הטלפון מצלצל. אתם מנסים להיפטר בעדינות מהמטלפן, אך הוא בדיוק צריך לספר לכם משהו חשוב ביותר וגם מבקש ממכם להקריא לו מסמך מהמחשב שלכם, שיקח לכם כמה דקות למצוא. בצר לכם, אתם מצייתים לבקשתו וכך חבריכם לסעודה מסיימים אותה ולכם לא נותר אלא לחמם אותה שוב במיקרוגל, לאחר שזו התקררה. וזה אף פעם לא יהיה אותו דבר כמו מנה שלא חוממה מחדש.
• הפרעה בריאותית. התיישבתם לאכול עם חברים ואז פתאום אחד מהחברים פורץ בסדרת התעטשויות, מקנח את האף בחוזקה ומספר לכם שהוא בדיוק מחלים משפעת נגיפית. מבט חטוף באוכל שלכם ופתאום אתם מרגישים שאתם יכולים לראות את החיידקים מטיילים על האוכל. איכשהו, אתם כבר לא רוצים לאכול יותר וגם מוצאים את עצמכם מתרחקים מעט מהחבר החולני.
• הפרעה חברותית. אתם יושבים בבית קפה ומתלבטים מה להזמין. המלצרית שבאה לשרת אתכם ממליצה על בית הקפה ממול ושופכת קיטונות של ביקורת על בית הקפה שבו אתם נמצאים. לבסוף, כשאתם אומרים לה שבעצם אתם לא כל כך רעבים ושאולי תעברו באמת לבית הקפה שממול, היא ואמרת לכם שזו בחירה מצויינת ומנופפת לכם לשלום בדרככם החוצה.
• הפרעה חברתית. אתם יושבים עם חברים לאכול באיזה שהוא מקום והאוכל ערב לחיככם ואז, תוך כדי אכילה, חבריכם מתחילים לקטר על האוכל. לכל אחד יש מה לומר על האוכל ולמה במקומות אחרים יותר טוב, הם מספרים שהם לא יכנסו למסעדה הזאת יותר ואתם, שבסך הכל היה לכם טעים שם, מחוסר נעימות תפסיקו לאכול. לא כי האוכל לא טעים, אלא כי לא נעים לכם לאכול ליד חבריכם...
• הפרעה משפחתית. אתם מתארחים לאכול אצל קרובי משפחה, שלא מכירים את הטעם שלכם באוכל. לקחתם קצת ממה שאתם חושבים שיהיה לכם טעים ואז הם עוברים עם קערת ההגשה ומניחים בצלחת שלכם מלוא טוב מהמאכל שאתם הכי לא אוהבים לאכול. אתם מחייכים בנימוס ולא יודעים איך לבלוע את זה ואז הם מגיחים שוב מאחוריכם ושוב מנחיתים על הצלחת שלכם משהו שאתם לא ממש אוהבים לאכול ובכמות שתספיק לגדוד. לאחר שלא תאכלו את מה שהניחו בצלחת שלכם בניגוד לרצונכם, ישאל המארח: "אם הוא לא רצה לאכול את זה, למה הוא שם את זה בצלחת שלו? כזה בזבוז!".
• הפרעת בשר וחלב. אתם יושבים ואוכלים מנה בשרית, כשמגיע מישהו ומתיישב מולכם כשבאמתחתו פיצה חמה וריחנית. אתם מנסים להמשיך לאכול את ההמבורגר שלכם, אבל זה כבר לא אותו הדבר, כי הריח החריף של הפיצה מתערבב עם טעם ההמבורגר ואיכשהו, ההמבורגר שלכם כבר לא טעים כמו קודם.
• הפרעת המשנוררים. אתם יושבים עם חבר במסעדת מזון מהיר, אתם מזמינים לעצמכם המבורגר עם צ'יפס ואילו חברכם אומר שהוא יסתפק רק בהמבורגר שלו. אך כשאתם מתיישבים לאכול, ידו קלה על הצ'יפס שלכם ובמהרה הצ'יפס שהזמנתם לעצמכם הופך לצ'יפס משותף. אתם מצידכם מוכנים אפילו לקנות לו מנת צ'יפס, העיקר שלא ייגע בצ'יפס שלכם. הבעיה היא, שהוא תמיד אומר שלא בא לו לאכול צ'יפס (ואז הוא גומר לכם את הצלחת...).
• הפרעת המטבח. התיישבתם עם משפחתכם לאכול, אלא שהמיקום שבחרתם הוא הקרוב ביותר למטבח. פתאום אתם מוצאים את עצמכם מביאים לשולחן כל מה שנשכח: חומוס, שתייה, כוסות, סכין ומזלג, מפית, סלט ועוד. מרוב גיחות למטבח בשביל יקיריכם ששכחו משהו שם, ההנאה שלכם מהארוחה מתפוגגת. (ע"פ רעיון של IT IS I).
• הפרעת השמנה. אתם יושבים מול שולחן עמוס כל טוב, פסטות נוטפות גבינה צהובה ורוטב חם ומהביל ולקינוח מצע עוגות וקראוסונים עתירי קלוריות. בעודכם שולחים את ידיכם כדי לטעום ממעדני עולם הזה, נשמעת זעקת הדואגים לשלום משמנייכם ומדהדת בחלל החדר: "לא כדאי לך, זה ממש משמין!". בצר לכם, אתם מושכים את ידכם חזרה וצופים בעינוי בשאר הסועדים שלא בדיאטה מלקקים את האצבעות ואת האוכל הטעים. וכשאף אחד לא מסתכל, גם אתם דוחפים קראוסון לפה כאילו אין מחר ובולעים אותו בביס אחד, העיקר לא יראו אתכם אוכלים אותו (ע"פ רעיון של מאיה).
• הפרעת המשרד. אתם בעבודה, הבאתם לעצמכם מנה חמה לארוחת הצהריים ובדיוק מצאתם כמ דקות פנויות כדי לאכול אותה. איך שאתם מתחילים לאכול, פתאום אתם נהיים האדם הכי חשוב במשרד וכולם פשוט חייבים את עזרתכם המיידית. אתם שואלים אם זה יכול לחכות כמה דקות, ולאחר שאתם נענים בשלילה, אתם נוטשים את הארוחה החמה לכמה דקות ולאחר שובכם, היא פשוט לא טעימה יותר. משום מה הפרעת המשרד חוזרת על עצמה מדי יום ביומו, עד שאתם מחליטים שאת ארוחת הצהריים המשרדית- תסעדו מחוץ למשרד (ע"פ רעיון של נוי).