בימים האחרונים עשינו שינויים מהפכניים בבית. משום מה, בכל פעם שאשתי קרובה לתאריך הלידה שלה, היא מחליטה לשנות את העיצוב בבית וכך אני מוצא את עצמי מזיז ארגזים, ארונות ושולחנות מחדר אחד לאחר עד שמגיעים לתוצאה הרצויה בעיני אשתי.

והפעם, הגדלנו לעשות.

פירקנו ארון שהיו לו 6 דלתות בחדר הילדים והשארנו אותו עם 4 דלתות. כשסיפרתי להורים שלי על כך, הם שאלו בטבעיות אם הזמנו נגר כדי לעשות את זה, אך מי צריך נגר כשיש אותי ואת אשתי בסביבה?

אז מה אם אין לנו נסיון בפירוק ו/או הרכבה של ארונות? אז מה אם יש לשנינו ידיים שמאליות כשזה מגיע לדברים שכאלה? ניגשנו למלאכה והצלחנו!

את שליש הארון שפירקנו הסתרנו מעל לארונות אחרים בבית, ואילו את מה שנשאר מהארון העברנו למקום אחר בחדר. והתוצאה מדברת בעד עצמה. החדר נראה מרווח יותר עכשיו, לאחר שהזזנו את הארון ואת כל המיטות.

החדר הבא שעבר שינוי דראסטי הוא מה ששימש עד אתמול כחדר מחשב. כאילו לא עברה רק כחצי שנה מאז העלנו את המחשב ויחידת השולחן שלו למעלה לחדר המחשב, בעזרתו האדיבה של האחיין שלי. עכשיו שוב פירקנו את כל מה שניתן היה לפרק והורדנו הכל לממ"ד, שם הרכבנו הכל מחדש וכעת המחשב שוכן בביטחה ליד הטלויזיה.

מהממ"ד העלנו לחדר השינה שלנו שולחן כתיבה שהעלה בראשנו זכרונות נעימים מתקופת המעבר לבית החדש, עת אחד הפועלים שסחב את אותו שולחן כבד קילל את מי שייצר את השולחן, אביו, אימו וכל מי שבא במגע עם השולחן מאז ועד לאותו יום. אח... זכרונות :)

והשולחן באמת כבד. אני לא יודע למה הוא כל כך כבד, אך זו עובדה.

בחדר שהתפנה זה עתה, הרכבנו מיטת תינוק ופינינו ציוד מיותר ממנו. את המקום שהתפנה תופסת עתה שידה. תלינו תמונות בחדרים השונים וכעת נותר לנו רק לצבוע כוננית ספרים ישנה ולהעביר אותה לחדר הילדים.

ממתי נהיינו כאלה מומחים לנגרות ועיצוב הבית? הסמל המסחרי שלי תמיד היה 2 הידיים השמאליות שלי, אז איך פתאום אני יודע לפררק ולהרכיב ארונות ושולחנות? מוזר.

ההורים שלי חוגגים בקרוב 40 שנות נישואים.

לרגל המאורע, התכנסה כל המשפחה אצלנו בבית כדי לחגוג איתם. התכנון המקורי היה שרק ההורים שלי והילדים שלהם יצאו למסעדה לחגוג ללא הנכדים, אך לאחר שאחותי התקשתה למצוא בייביסיטר לילדיה, הצענו שניפגש כולנו בביתי (או בבית של מישהו אחר) ומקסימום, הילדים יכולים לראות סרט או משהו כזה אם ישעמם להם.

הילדים שלי מאוד שמחו על האורחים הרבים שבאו. הם תמיד שמחים כשבאים אורחים.