לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד.
Avatarכינוי: 

בן: 46

ICQ: 202219590 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2006

כוננית מחודשת


במסגרת מאמצינו לשינוי פני הבית, החלטנו לקחת כוננית ישנה שאוחסנה במקום מוסתר בבית ולהעבירה לחדר הילדים, לאחר שנצבע אותה מחדש.

לצורך כך, שמנו פעמינו אל עבר סניף "אייס" הקרוב לביתנו וחיפשנו צבע שיתאים לכוננית עץ.

המבחרבחנות היה עצום, אך לא ידענו מה מתאים לכוננית, משום שכמעט על כל הצבעים השונים היה כתוב שהם מתאימים לעץ.

ניגשתי לעמדת שרות הלקוחות וביקשתי שישלחו מישהו שיעזור לי. האיש שעמד ליד פקידת השרות גימגם משהו על זה שאין מישהו שיכול לעזור ושניה אחרי זה, פקידת השרות נידבה אותו (את זה שאמר שאין מי שיכול לעזור לנו) שיעזור לנו.

מהר מאוד הבנתי שהוא לא מבין יותר מדי בצבעים, משום שהוא פסק חד משמעית שרק סוג מסוים של צבע מתאים לעץ ואילו סוג אחר לא מתאים בכלל.

כשהראתי לו שכתוב על האריזה שגם הצבע זה מיועד לעץ, הוא אמר "כן, אז גם זה מתאים...".

הודנו לו בחום על עזרתו האדיבה והמשכנו בכוחות עצמנו לחפש צבע מתאים.

המבחר היה עצום, כמו גם מחירי הצבעים שהתנוססו על האריזות. לא פחות מ-3 מחירים שונים התנוססו על חלק מקופסאות הצבע ובניגוד למה שקיווינו, דווקא המחיר היקר היה המחיר הנכון של הצבע.

לבסוף בחרנו צבע תכלת. הוספנו עוד כמה פריטים וחזרנו לביתנו כדי להתחיל לצבוע.

 

כשהגענו לביתנו, מיהרנו להחליף בגדים לבגדים שאפשר ללכלך.

לאחר שהחלפנו בגדים, פיזרתי עיתונים על הרצפה והתחלנו לשייף את הכוננית. לאחר ששייפנו את הכוננית, חיזקתי אותה עם מסמרים ואז התחלנו במלאכת הצביעה.

 

כעבור דקות אחדות, אשתי הבינה שעדיף שאעשה משהו מועיל כמו: להדיח כלים ונשארה לבד לסיים את מלאכת הצביעה.

כך נראתה הכוננית, כמה דקות אחרי שאני הפסקתי לצבוע.

 

אשתי העדיפה לצבוע לבד, מאשר לתקן את כל מה שאני עשיתי. היא טענה שזה חוסך עבודה סזיפית או משהו.

לאחר שנטשתי את מערכת הצביעה, העבודה הייתה הרבה יותר חלקה ואשתי הצליחה לצבוע את הכוננית לתפארת.

 

לבסוף הכוננית נראתה כך:

 

ובמבט קרוב יותר:

 

אחרי שהצבע התייבש, העלנו את הכוננית לחדר הילדים ובערב סידרנו עם הילדים את ספרי הילדים על הכוננית.

 

אני ממש אוהב להסתכל על הכוננית, להחליק את ידיי על הכוננית המבריקה ופשוט להנות מעמל כפיי (גם אם אשתי עשתה את רוב עבודת הצביעה).

 

כשסיפרנו לאמא של אשתי את הסיפור הזה היא אמרה: "אני לא מבינה, מה הבעיה לצבוע?" ואשתי עשתה לה מין מבט כזה בעיניים של "עדיף שלא תשאלי למה שלחתי את בחור טוב לעשות כלים...".

נכתב על ידי , 26/11/2006 14:32  
66 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בובספוג ב-1/12/2006 12:56



379,415
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבחור טוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בחור טוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)