לפני כמה חודשים כתבתי כאן שאני ממש מרוצה מהעבודה החדשה שלי.

מאז חלפו כמה חודשים ודעתי השתנתה מן הקצה אל הקצה. כיום אני ממש רוצה למצוא עבודה טובה יותר ולעזוב את החברה שבה אני עובד.

מה קרה בחודשים האלה?

קודם כל, הפרוייקט שעבדנו עליו התבטל במפתיע והעבירו את כל מי שעבד על הפרוייקט ההוא לפרוייקט חדש. בהמשך, כל מי שעבד על הפרוייקט הקודם עזב את החברה חוץ ממני ומעובד נוסף ובמקביל החברה גייסה עובדים חדשים שהצטרפו לפרוייקט החדש.

הפרוייקט החדש הוא פחות טוב מהפרוייקט הקודם. אני לא יכול להיכנס לפרטים, אבל פשוט תאמינו לי שהוא פחות טוב.

מעבר לכך, המנהל שלי התחלף ובמקום מנהל סבבה שלא יושב לעובדים שלו יותר מדי על הגב, קיבלנו רס"ר שבטוח שהוא עדיין בצבא.

המנהל החדש רק מעיר על דברים חסרי חשיבות וכל ביקורת שלו רק מדכאת את העובדים במקום להמריץ אותם.

לעיתים נדמה לי שהוא נמצא באגו-טריפ בלתי ניתן לעצירה וגם לא ברור לי כל כך למה.

בנוסף, אני לא מצליח לעמוד ביעדים, כי פשוט הפרוייקט דפוק!

ואז שמעתי שמחפשים מישהו מוכשר לתפקיד בכיר בחברה. הו, כמה שרציתי את התפקיד ההוא. היה לי כמעט את כל מה שהם דרשו בשביל התפקיד והייתי מוכן ללמוד את מה שלא ידעתי, אבל בגלל שזה היה רק כמעט, לא קיבלתי את התפקיד המיוחל, לצערי הרב.

במקביל, קיבלתי הצעות מכמה מקומות מחוץ לחברה, אך מכל מיני סיבות, שום דבר לא יצא מזה לפועל (לפחות לא בינתיים).

ואז החלטתי שאני עוזב ברגע שאמצא משהו טוב יותר, אלא שלא התחלתי ממש לחפש עדיין.

החלטתי גם ללכת להתלונן על המנהל גם בשמי וגם בשם שאר העובדים, אך לא הספקתי לעשות זאת ומישהו אחר כבר הלך להתלונן עליו ולכן המתנתי עם זה, עד ש...

יום אחד המנהל קרא לי לשיחה אישית. הוא הודיע לי שאני לא עומד ביעדים שהחברה העמידה ושיש לי יומיים לעמוד ביעדים אחרת אאלץ לעזוב את הפרוייקט ואולי אף את החברה.

שיחה דומה הוא ערך עם יותר מחצי מהאנשים המעורבים בפרוייקט.

הייתי מופתע ממה שאמר, גם בגלל שהוכחתי את עצמי בפרוייקט הקודם שהייתי חלק ממנו והוא ידע זאת, וגם משום שלא התחשבו בכלל בזה שהייתי מעורב בתאונת דרכים ושנולד לי בן ושבעקבות הדברים האלו נעדתי תקופה ממושכת מהעבודה.

ידעתי שכמעט ואין סיכוי שאעמוד ביעדים שהציב, הרי אם עד אותויום לא הצלחתי לעמוד ביעדים, אז למה שפתאום המצב ישתנה? אמרתי לו שאעשה כל שביכולתי לעמוד ביעדים, אך לא האמנתי שאצליח.

ניצלתי את ההזדמנות שישבנו במשרד שלו בארבע עיניים ואמרתי לו כל מה שהפריע לי בתפקוד שלו. ואני מתכוון להכל.

אמרתי לו שאני כנראה כבר לא אהיה בחברה בעוד יומיים חרף כל המאמצים שלי, אך שיקח את הדברים שאמרתי לו לתשומת ליבו ושינסה להשתפר בהם. והוא הבטיח לנסות. (מוזר שהפכתי את היוצרות ובמקום שהוא יטיף לי מוסר על זה שאני צריך לעבוד טוב יותר, יצא שאני הטפתי לו חצי מהזמן).

עוד באותו יום ניגשתי למחלקת משאבי אנוש ויידעתי אותם על המצב המגוחך של עמידה ביעדים תוך יומיים (זה מגוחך בין השאר כי מדובר בהרבה גורמים שלא תלויים בי אלא בלקוחות שאני עובד מולם בחו"ל ושעבורם זה סוף השנה ורגע לפני חג המולד). כמו כן, הם שאלו אותי על התפקוד של המנהל, אז אמרתי להם את דעתי. הם הבטיחו לי שהם ינסו להשיג עבורנו ארכה, לפחות עד אחרי החגים.

הלחץ בעבודה היה עצום. נכון, שרציתי לעזוב, אבל רציתי לעזוב בתנאים שלי, כשיש לי משהו אחר ביד. לא רציתי להיות מפוטר או מועבר לפרוייקט אחר בחברה מבלי שתהיה לי שליטה על העניינים. מאוד חששתי לאבד את מקום העבודה שלי ולהישאר מחוסר פרנסה ואפילו לכמה ימים.

התחושה של שאר האנשים בפרוייקט הייתה דומה ברוב המקרים.

היו כאלה שהתייאשו לגמרי ופשוט הפסיקו לעבוד והיו כאלה שנכנסו ללחץ וממש ניסו לעמוד ביעדים.

אני קיוויתי לנס חנוכה.

זה אולי ישמע לכם מצחיק, אבל רציתי לכתוב פוסט של מילה וחצי על זה שאני צריך נס חנוכה ופשוט לא היה לי זמן לעשות את זה.

ואז, באמת אירע לי נס (לפחות ככה אחת העובדות הגדירה את זה). הצלחתי לעמוד ביעדים. מכל העובדים שהיתה להם "שיחה אישית", אני היחיד שעמד ביעדים. לא יפטרו אותי. לפחות לא בינתיים.

ניגשתי שוב למחלקת משאבי אנוש כדי לבדוק האם הושגה ארכה בשביל העובדים האחרים, אך באותם רגעים לא היה ברור אם יוכלו לתת עוד יום או יומיים או לא.

ברגע האחרון, המנהל נתן ארכה של יומיים בשבוע הבא לכל אלה שלא עמדו ביעדים, ואני מקווה שהם יצליחו לעמוד בהם.

עכשיו אני יכול לחפש עבודה אחרת בשקט.

ואתם יודעים מה הקטע הכי מגניב בכל העניין הזה?

שאמרתי למנהל שלי כבר הכל. הסברתי לו כל מה שלקוי בתפקוד שלו וייעצתי לו איך להיות מנהל טוב יותר ולא זו בלבד, אלא שאני נשאר מעבר ליומיים ההם שהוקצבו לי בניגוד לכל התחזיות ואולי אף לצערו של אותו מנהל שמעתה יצטרך להשתדל להתנהג אחרת.