| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 1/2007
 שלוש פרסומות מעצבנות
רציתי לשתף אתכם בתחושותיי על שלוש פרסומות מעצבנות במיוחד שמוקרנות בזמן האחרון על גבי מרקע הטלוויזיה.
האמת שאני לא מרבה לצפות בטלוויזיה, אבל לפעמים כן יוצא לי או שבמקרה אני עובר ליד הטלוויזיה כשיש את הפרסומות ובכל פעם אני מזדעזע מחדש.
הפרסומת הראשונה שמרגיזה אותי, היא למעשה סדרת פרסומות. הפרסומות נועדו למנוע תאונות דרכים, אך מישהו שם חשב שאם יראו הדמייה של תאונה עם זעקות שבר קורעות לב, עדויות של עוברים ושבים, מראות קשים ועוד, זה יגרום להפחתת התאונות או משהו.
מה אני אומר לכם? כאחד שיצא בנס מתאונה לפני כמה חודשים, וכאח שכול שאחיו נהרג בתאונת דרכים, אני יכול לומר שהפרסומות האלה ממש לא עוזרות ורק מזכירות לי כל הזמן את התאונה שלי. זו חוויה לא נעימה שאני לא מוצא טעם להנחיל אותה לרבבות הצופים שצופים בטלוויזיה, ועוד בשעות היום, בין התכניות לגיל הרך.
פרסומת נוספת שנתקלתי בה לראשונה בזמן התכניות של הגיל הרך, הייתה פרסומת מזעזעת שמראה נערה צעירה צורחת בטלפון ואז הקריין אומר שהיא לא מדברת עם אף אחד, אלא היא בקריזה בגלל הסמים.
איך אשתי קוראת למראות כאלה? "עוכרי שלווה". אני לא מבין מה הטעם להראות פרסומות כאלה לילדים בגיל הרך. האם הם רוצים שלילדיי הרכים יהיו סיוטים באמצע הלילה? האם אין איזהשהו מנגנון שמפקח על פרסומות (יש. אני לא יודע למה הפרסומות האלה לא מוגבלות לצפייה רק בלילה)? האם משרד הפרסום שאמון על הפרסומת הזו ומן הסתם זה אותו משרד פרסום שהגה את הפרסומות נגד תאונות הדרכים סבור שעל ידי הפחדה מאסיבית של כלל הציבור וילדיהם הם יגרמו שינוי בהרגלי הנהיגה ו/או צריכת הסמים?
לדעתי לא זו הדרך. ודאי שלא בין תכניות הטף כגון "פרפר נחמד" ו"גברת פלפלת".
פרסומת שלישית שטיפה עיצבנה אותי, אך חשוב לעשות הפרדה בינה לבין האחרות, היא פרסומת לכדורי מציצה שבהם מככבת ג. יפית.
רואים שם את יפית גרינברג (ג. יפית) מספרת על נפלאות הכדורים, ואז, רגע לפני שהפרסומת מסתיימת, ניתן להבחין שבפיה של יפית יש את אחד מכדורי הפלא האלה והיא מעבירה אותו מצד אחד של פיה לצידו השני.
אם למישהו נותר תיאבון אחרי הפרסומות נגד תאונות הדרכים והמלחמה בסמים, הרי שברגע שצפה בפרסומת של ג. יפית, אבד באורח פלא התיאבון...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
