עכשיו שפסח כבר מאחורינו, אפשר להתפנות ולכתוב כמה הגיגים אודותיו.

אבל לפני כן, הרשו לי לשתף אתכם במקרה שקרה היום:

אלעד קורא לאהרן "אהרוני" כל הזמן.אבל כשהוא אומר "אהרוני", זה נשמע כמו "עוני". שאלתי אותו היום למה הוא קורא לאהרן "אהרוני" ולפני שהוא הספיק להשיב לי, אהרן אמר: "הוא קורא לי כך כי הוא אוהב לחם עוני".

ואם כבר הזכרתי "לחם עוני". שמתם לב כמה עולה חבילת מצות? פלא שקוראים למצות לחם עוני אחר כך? במחירים כאלה ה"לחם" הזה גורם להרבה "עוני"...

בכלל, אפשר לטחון מליון מצות ועדיין להיות רעבים. זה לא מובן בכלל. אוכלים ואוכלים מצות ואף פעם לא שבעים מזה.

מזל שיש מצה עם ממרח שוקולד.

במוצאי החג הראשון של פסח, מתחילים לספור ספירת העומר. אני בטוח שכל המתפללים מבטיחים לעצמם שהשנה הם יתמידו בספירת העומר ויקפידו בכל יום לברך את ברכת ספירת העומר, אך ככל שעוברים הימים, פחות ופחות מתפללים סופרים את הספירה עם ברכה ומה שהתחיל בברכה בקול גדול, בדרך כלל נגמר בזה שרב בית הכנסת ממשיך לספור עד הסוף בברכה ואילו שאר המתפללים סופרים בלי ברכה בגלל שפספסו כמה ימים של ספירה.

בפסח אנחנו ממש מקפידים בענייני כשרות. אנחנו לא אוכלים קטניות, אוכלים רק מצה שמורה ולא אוכלים אוכל קנוי שנאפה בקמח מצה אלא אם יש לו כשרות מהודרת ובכלל, משתדלים לא לאכול אצל אנשים אחרים, שאולי מקפידים פחות מאיתנו.

רצה הגורל, ולחבר הכי טוב של הבן שלי היה יום הולדת דווקא בפסח. הוריו החליטו שחייבים לחגוג לו דווקא בפסח ולכן הם עשו מסיבה בביתם לרגל האירוע והזמינו אותנו.

מבלי להכנס ליותר מדי פרטים, אומר רק שלא יכולנו לאכול שם כמעט שום דבר. כמה ימים לפני כן, הסברתי לאהרן פחות או יותר מה מותר לנו לאכול ומה לא, וסיכמתי איתו שישאל אותי לפני שהוא אוכל משהו האם מותר לו לאכול את זה או לא.

אך במסיבה עצמה, כשכל האנשים סביבו אכלו מכל הבא ליד, היה לי קשה לעצור אותו. אמרתי לו שאסור לנו לאכול משהו מסויים והוא אמר לי "אז למה כולם אוכלים?". אמרתי לו שאם הוא מתעקש, אז שיאכל (הרב לאו אמר לי פעם שלא צריך להקפיד עם ילדים על קטניות עד גיל 10). והוא אמר שהוא מתעקש ולכן אכל.

הייתי קצת בשוק כשהליצן שהזמינו למסיבה הוציא פתאום חמץ גמור(!), אבל לא אמרתי שום דבר למארחים. אני חושב שאם גם בשנה הבאה המסיבה תהיה בפסח נאלץ לוותר עליה.