רציתי לשתף אתכם בסיפור שסיפר הרב דוד לאו במסגרת שיעורו השבועי.

הרס"ג (הרב סעדיה גאון) כתב פיוט לחג השבועות ובו 2 מילים על כל מצווה מהתרי"ג מצוות.

בוורשה היה יהודי אחד, שלקח את הפיוט של הרס"ג והפך אותו לספר עם שלושה כרכים עבי כרס. השנה הייתה תרע"ג (1913) ואותו יהודי, ירוחם פישל פרלא, הסתתר בעליית הגג. כשסיים לכתוב את הספר ובו הרחבות על כל המצוות, הוא שלח אותו לרבנים ברחבי העולם.

לאחר שהרבנים קראו את הספר, והתרשמו מגאוניותו המופלגת, הם שלחו חזרה מכתב לוורשה, אך היות ולא הייתה כתובת בידם, המכתב הגיע לרבנות וורשה.

הרב הראשי, שקיבל את המכתב, לא הכיר את הרב ירוחם פישל פרלא.

הרב פרלא, שהיה כל כך צנוע ועניו, לא רצה שיכירו אותו. הוא התחבא בעליית הגג ושם למד תורה. אך בוורשה לא הכירו בגדולתו ולכן הרב הראשי לא ידע מי זה. לבסוף מצא אותו ונדהם לגלות את הידע העצום שלו.

כשהרב פרלא הבין ש"עלו עליו", הוא עלה לארץ וניסה להתחבא כאן, עד שנשיא בית הדין בירושלים מצא אותו וקרא לו לשבת לצידו בבית הדין בירושלים.

לספר שהוא כתב הוא קרא "ספר המצוות לרס"ג" ובאותיות קטנות נכתב "עם הערות של ר' ירוחם פישל פרלא", אולם הרב לאו אמר שהיות ורוב הספר הוא של הרב פרלא ורק 2 מילים על כל מצווה הן של הרס"ג, הוא קורא לספר "ספר המצוות של הרב פרלא עם הגהות הרס"ג".

אני מתנצל אם יש כאן אי דיוקים. זה נכתב מהזכרון על סמך חלק משיעורו של הרב לאו ששמעתי בשבוע שעבר.