לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד.
Avatarכינוי: 

בן: 46

ICQ: 202219590 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2007

סוף סוף לא הרבלייף


החיפוש אחר תעסוקה נמשך זמן רב יותר ממה שחשבתי שיקח.

הסיבה העיקרית לכך, היא שרוב מי שמתקשר ("מתקשר" כתבתי. חה! תיכף תבינו מה מצחיק פה) להציע לי עבודה שייך בדרך כזו או אחרת ל"הרבלייף". למעשה, הם פיתחו שיטה שתחסוך להם בעלויות השיחה.

במקום להתקשר למועמד, הם שולחים לו מיסרון (SMS) שכתבו בו משהו בסגנון: "קיבלנו את קו"ח שלך ונמצאת מתאים. נא ליצור קשר לקביעת ראיון". ואז אני מתקשר ומי שעונה לי מעברו השני של הקו אומר שהוא מייצג את הרבלייף...

זה קרה לי בערך 6 פעמים בסיבוב חיפושי העבודה הנוכחי וזה מוציא אותי מדעתי. מילא, אם היו עוד טלפונים חוץ מהרבלייף, אבל הם כמעט היחידים!

ובכל זאת, השבוע זומנתי ל"מרכז הערכה" של חברת השמה לצורך תפקיד שחשקתי בו. נאמר לי שאעבור מבחן בדינמיקה קבוצתית ועוד כמה מבחנים. בנוסף, נאמרו לי עוד כמה תיאורים על התפקיד ושאר פרטים שגרמו לי לרצות לבוא להיבחן.

 

כשהגיע יום המבחן, הגעתי מוקדם לתחנת האוטובוס בעיר מגוריי שבה הייתי עולה על אוטובוס  ונוסע מידי יום לעבודה בתל אביב לפני כשנה. אך האוטובוס איחר ולא רק שהוא איחר, אלא במקום לנסוע במסלול הרגיל שלו, מתברר שזה קו מאוחד עם קו אחר והוא עשה סיבוב בתל אביב לפני שהמשיך במסלולו הרגיל.

זה, כמובן, לא התאים לי ובעקבות זה איחרתי ברבע שעה למבחן (עשיתי עוד סיבוב מיותר בתל אביב כי לא ידעתי בדיוק לאיפה אני צריך ללכת). ידעתי שזה לא סימן טוב ולכן ביקשתי מאשתי שתודיע להם שאני מאחר.

כשהגעתי למבחן, כל הנבחנים כבר ישבו סביב לשולחן ומילאו טפסים ומבחנים כתובים. ידעתי שאני בפיגור של רבע שעה אחריהם ורציתי להדביק את הקצב. תפסתי עיפרון, אבל הוא לא היה מחודד.

בזווית העין ראיתי נבחן אחר מנסה לחדד את העיפרון שלו, אך ללא הצלחה יתירה. ניסיתי גם אני לחדד אחריו ובכל פעם שחידדתי, החוד נשבר וכך מצאתי את עצמי מחדד את העיפרון במשך דקות ארוכות במקום לעשות את המבחן.

חשבתי לעצמי שאולי זה עוד סוג של מבחן, לראות אם אנחנו נילחץ מזה שאי אפשר לחדד את העיפרון. אם כן, זה הצליח, כי הייתי לחוץ מזה. המיזוג בחדר לא פעל ואני הזעתי, גם כי הרגע נכנסתי מבחוץ לאחר הליכה ממושכת וגם כי העיפרון לא התחדד לי וגם עפרון אחר שניסיתי לא התחדד.

בינתיים נכנסה בוחנת ואמרה שאפשר להשתמש בעטים במקום בעיפרון, אז חיכיתי עוד כמה דקות עד שהיא הביאה עטים.

במהלך המבחן הייתה שאלה אחת, שאותה אני אשאל גם אתכם, נראה מי יפתור אותה ראשון:

עליכם לשים סימני חשבון (חיבור, חיסור, חילוק או כפל) בין התשיעיות כדי לקבל משוואה מתמטית נכונה, במשוואה הבאה:

100 = 9  9  9  9

לאחר שסיימנו את המבחן, הפסיכולוג שאל מי ידע לפתור את החידה הזו. היו כמה שאמרו שהם ידעו, אבל רק אני פתרתי אותה נכון...

 

בהמשך, התברר שהעבודה היא לא בדיוק כמו שתיארו לחלקנו בטלפון, מה שיצר אנטגוניזם ועוינות כלפי המבחן והעבודה. חלק מהמועמדים אפילו קמו ועזבו את החדר בטענה שחבל להם לבזבז את זמנם על מבחן לתפקיד שהם לא רוצים.

האמת, שגם אני לא מתלהב מהעבודה הזאת, אבל, בהיעדר אופציות ראויות אחרות, החלטתי להישאר להמשך המבחנים, כי למעשה אין לי מה להפסיד.

 

מבחן הדינמיקה הקבוצתית התחיל, והפעם באתי מוכן יותר מאשר למבחן שעשיתי לפני שנתיים. היות ונכנסתי אחרון לכיתה, יצא שישבתי הכי קרוב לפסיכולוג- בוחן, ולכן בסיבוב הדוברים הייתי אחרון.

כל אחד הציג את עצמו וכשאחד אמר שהוא נשוי, הנבחנים האחרים צעקו "מה, אתה נשוי?" וכשנבחן אחר אמר שיש לו ילד, שוב הם צעקו "מה, יש לך ילד?", ואז הוא ענה להם שהוא בן 30 ולכן זה בסדר שיהיה לו כבר ילד. ואני רק חייכתי לעצמי וחשבתי "חכו, חכו שתשתמעו כמה ילדים יש לי..". ובאמת, כשהגיע התור שלי לדבר, כבר ידעתי שאני צריך להציג את עצמי בצורה מקצועית, ולכן רק לאחר שהצגתי את המקצועיות שלי, אמרתי שאני נשוי עם ארבעה ילדים. התגובה הצפויה לא איחרה והמשתתפים האחרים היו בשוק. יחד עם זה, מישהי אמרה "כל הכבוד". נראה לי שהם גם היו מופתעים בקשר לגיל שלי, כי אני נראה צעיר לגילי.

 

במבחן עצמו, לא הייתי מהקולניים ביותר, אבל גם לא מהשקטים. עמדתי על שלי וידעתי לשכנע אחרים כשהייתי צריך.

בחלק מהמבחן היינו צריכים לשוחח באנגלית ושם כבר היה לי יתרון על האחרים בגלל שיש לי אנגלית ברמת שפת אם.

לאחר שהמבחנים הסתיימו, יצאתי בהרגשה טובה, שהצלחתי במבחן, למרות שלא הייתי הכי דומיננטי, אך עדיין לא בטוח שאני רוצה לעשות את התפקיד שעליו התמודדתי.

בדרך חזרה, מצאתי קיצור דרך שממש חסך לי את כל ההתברברות שהייתה לי בדרך אל המבחן.

מאוחר יותר, קיבלתי טלפון מהחברה שהודיעה לי שעברתי בהצלחה את מבחני ההתאמה ושהם יצרו איתי קשר בשבוע הבא כדי לתאם ראיון בחברה המעסיקה.

שמחתי שסוף סוף הצלחתי להתבלט ולהצליח במבחני הדינמיקה הקבוצתית. עכשיו אני רק צריך למצוא מקום טוב שירצה להעסיק אותי או לכל הפחות לראיין אותי...

 

אל תשכחו לפתור את השאלה לעיל, נראה מי הראשון שיפתור אותה נכון!

נכתב על ידי , 24/5/2007 22:03  
113 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בחור טוב ב-4/11/2007 17:58



379,415
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבחור טוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בחור טוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)