בהמשך הקטע תוכלו לקרוא את הסיפור "המפגש שלא היה 2004". חשוב להדגיש כי זהו סיפור וכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט. אין להעלב או להיפגע מהסיפור, כוונתי הייתה לכתוב סיפור הומוריסטי ועל כן יש לקחת את הסיפור ברוח טובה. עקב ריבוי הדמויות יש דמויות שמוזכרות רק בכמה מילים. אני מתנצל על כך.

אני רוצה להודות לאשתי שעזרה לי בהקלדה והכינה כפתור מיוחד לסיפור (מי שרוצה יכול להדביק את הכפתור בבלוג שלו).

קריאה מהנה!

נמל התעופה היה עמוס במיוחד באותו בוקר. נוסעים רבים מילאו את אולם היציאה מהארץ וביניהם קבוצה קטנה שהמתינה למטוס הפרטי שייקח אותם לניו יורק.

"זה היה ממש יפה מצד נוי שחכרה מטוס פרטי עבור כולנו כדי שנוכל לבקר אותה בארה"ב
 אמרה cool26 .

"כן, היא ממש כמו אמא בשבילי" אמרה אגפית.

"יש לה כסף, אז למה לא?" אמרה גילדה.

"זה לא שיש לה כסף" התערב בחור טוב . "חברת התעופה עיכבה לה טיסה פעם וכפיצוי היא קיבלה מטוס פרטי".

"וואלה? איך היא קיבלה כזה פיצוי?" גיל-את השתוממה.

"בעזרת חיוך מתוק והתחנפות לדיילים" השיב לה בחור טוב.

"היא שיחקה אותה! You go girl!" אמרה גיל-את בהתלהבות.

לחבורה התקרב באיטיות גבר לבוש במעיל גשם ארוך.

"גיל-את תתרחקי! זה סקס-מניאק!" הזהירה אותה גילדה.

"מה פתאום סקס מניאק? הוא סתם פסיכופט", אמרה גיל-את.

הגבר התקרב בין השתיים וכשעמד מטר מהן פתח בבת אחרת את המעיל שלו. השתיים נבהלו ופתחו מיד בצווחה אדירה "אהההה!".

"שששש..." היסה אותן האיש. "אלה בסך הכל תמונות!"

השתיים פקחו את עיניהן וראו שבדש מעילו היו דבוקות עשרות תמונות מעוותות של שחקני קולנוע מפורסמים.

"נעים מאוד. אני הפסיכופט המתורבת. מה דעתכן על התמונות? איזו הכי יפה?"

בינתיים , דריה ופונץ' בננה הסתובבו בדיוטי פרי.

"אין לי מושג למה אנשים קונים פה דברים. הכל זול יותר בסופר פארם גם ככה". אמרה דריה לפונץ' שבדיוק סיימה להעמיס עגלה שניה מלאה בבגדי תינוקות לבנה התינוק – לוטן.

כשעמדו בתור כדי לשלם, דריה נגעלה מהישראלי המצוי שקנה עוד ועוד מוצרים, שכח את הכסף אצל אישתו ולא הפסיק להתחיל עם הקופאית (למרות שהוא בדרך לחופשה רומנטית עם אישתו). היא נזכרה בימיה כקופאית בדיוטי פרי וריחמה על הקופאית.

בביקורת הדרכונים התחוללה מהומה. מסתבר שסע"ס הביא עמו 4 דרכונים לכל אחת מהזהויות שלו – סע"ס, היהודי, ספורטאי כורסא ואחד מ"שניים אוחזין".

הוא התקשה להסביר למאבטחים מדוע הוא נושא עמו 4 דרכונים עם 4 זהויות שונות.

"אין ברירה" אמר לו המאבטח "תצטרך להתלוות אלינו לחקירה".

או אז התערבה לטובתו Y הסוכנת החשאית שהציגה בפני החוקרים תעודת סוכנת חשאית.

"אני יכולה לערוב בשבילו" אמרה Y  הסוכנת החשאית.

"Y ! איזו הפתעה!" אמרו המאבטחים "עבר הרבה זמן, הא?"

"כן, היום אני מתעסקת בעיקר בעיצובים, אבל עכשיו אני נוסעת עם סע"ס למשימה סודית, ולכן הוא לוקח איתו את כל הזהויות שלו".

"או-קיי, אתם משוחררים ללכת" אמר החוקר.

ביציאה מחדר החקירות אמרה Y לסע"ס : "אולי תתאפס על זהות אחת בלבד? אתה מכניס אותנו לצרות בכל פעם שאתה מחליף זהויות".

"מה זה סע"ס בכלל?" שאלה אוקה.

"סטודנט עם סטייה" השיב לה בחור טוב.

"לא!!" נעלב סע"ס  " זה 'סתם עוד סטודנט'. אני מתפלא עליך בחור טוב".

סע"ס לא היה היחיד שעוכב לחקירה בשדה התעופה.

"איך אתה מסביר את כל הנקודות שמצאנו ברשותך, אורי?".

"אני אורי הילד עם הנקודות" השיב.

"יש לך כמות מסחרית של נקודות" הטיחו בפניו החוקרים.

"הם לשימוש עצמי בלבד"  אמר אורי על סף דמעות.

"כדאי לך להתקשר לעורך דין, כי עומדות לפניך האשמות חמורות.

"אני לא צריך להתקשר, עורכת הדין שלי עומדת בתור, בחוץ.

אורי הורשה לקרוא לה והוא הסביר לה במה מאשימים אותו בדרך חזרה לחדר החקירות.

"נעים מאוד, אני נטע יוסף, עורכדינית לעת מצוא וכתבת בכירה בnrg יהדות. אבקשכם לשחרר מיידית את מרשי משום שאין להאשמות שלכם כל בסיס. הוא הודה באחזקת הנקודות, אך יש לו רשיון לאחזקתם. אלה לא סוכריות m&m אתם יודעים...".

החוקרים התייעצו במשך כמה דקות ולבסוף החליטו לשחרר את אורי.

כאשר רון הגיע לדלפק הביקורת הבחינה דיילת הקרקע כי הוא היה אמור לטוס להונג קונג ולא לניו יורק.

"מדוע שינית את יעד הטיסה שלך, אדוני?" היא שאלה.

"הבוס שלי החליט לטוס להונג קונג בעצמו, וכך התאפשר לי לנסוע עם חבריי לניו יורק".

"גם לי היה כרטיס לסין" אמרה דריה. קיבלתי אותו במתנה מתמי, אבל העדפתי לטוס איתכם לניו יורק".

"ולי התאפשרה הטיסה כי הוריי ואחי טסו לחו"ל ולא רציתי להישאר לבד בבית וכך יכלתי להצטרף" אמרה חיה בסרט.

לכבשונת היו בעיות בביקורת גם כן.

"איפה רועת הצאן שלך?" שאלו הדיילים.

"אני לא כיבשה אמיתית, אני בן אדם אני לא צריכה רועת צאן כדי לטוס. ובכלל, רועת צאן לא אישרה את השתתפותה במפגש".

"אנחנו מאוד מצטערים, אך כבשים לא יכולים לטוס ללא הרועה שלהם".

כבשונת ניסתה לשכנע אותם עוד, אך לא הצליחה.

"יותר לא אתאר בני אדם ככבשים" הבטיחה, אך בביקורת הדרכונים לא השתכנעו.

בפנים חפויות הסתובבה כבשונת כלעומת שבאה. חבריה לטיסה ניסו לשכנע את הדיילים, אך ללא הצלחה.

החברים נפרדו מכיבשונת הבוכייה ועלו על האוטובוס שהוביל אותם למטוס.

פרת משה התיישבה בספסל האחורי של האוטובוס "זה המושב של הקולים ותמיד רציתי להיות קולית" אמרה.

אגפית עלתה לאוטובוס אחרונה ונאלצה לשבת על המדרגות. "רק שלא יפליצו..." חשבה.

כשירדו מהאוטובוס וכולם לקחו את התיקים מתא המטען פרת משה הסתבכה עם התיק הגדול שלה ונאלצה להכנס לתא המטען כדי להוציא אותו. תוך כדי גישוש אחר התיק הבחינה בדלתות תא המטען הנסגרות. הנהג חשב שכולם פינו את הדברים שלהם והתחיל לנסוע.

"היי! נהג! נעלת את החב.. אה.. הידידה שלי בתא המטען" צעק 008 לנהג.

הנהג עצר את האוטובוס ופרת משה ירדה.

"היי ! מה אתה צוחק?" שאלה את ארז זוננשיין.

"סתם, זה היה מצחיק", השיב לה.

החברים התחילו לעלות אל המטוס ולפתע שמעו צעקות "רגע ! חכו לי!"

בחור צעיר, נושא על גבו 2 תיקים גדולים הגיח בריצה מהירה והתקרב אל המטוס.

גיל-את וגילדה החליפו מבטים ביניהן וחייכו. אין ספק שהבחור נראה טוב. "אם היה קצת יותר מבוגר..." חשבה גילדה.

moco הגיע אל החבורה והוריד את 2 התיקים מעל גבו. "מצטער שאיחרתי" אמר. ניסרתי את הדייסה שלקחתי איתי מהישיבה וזה לקח יותר זמן ממה שחשבתי. זה לא מוזר שנותנים לבחורי ישיבה דייסה כאילו שהם תינוקות?" אמר במבטא אמריקאי.

"נעים מאוד אני moco" המשיך.

"נעים מאוד" אמרו כל הבנות במקהלה

"רצת את כל הדרך מהטרמינל ועד המטוס?" שאל יובללל.

"כן. זה שטויות. אני רץ יותר מכך במשחק כדורסל ממוצע. חוץ מזה, אני צריך להשאר בכושר לקראת קורס הטייס שאני אגש אליו בקרוב".

"הטובים לטייס והטובות לטייסים" חייכה פרת משה.

"ברוך ה' " אמר יניב כשראה שקיבל את כיסא מספר 7.

"עכשיו אני רק צריך שיגישו שניצל וצ'יפס לארוחת הצהריים ואני מסודר"

"ואני קיבלתי את כיסא 9" אמר 9. "נחמד".

"אתה לא חושב שהגזמת קצת עם כל העניין הזה של ה-9?", שאלה אותו ספארקוס, חברתו.

"הי! את זאת שהענקת לי את השם 9. אני רציתי לקרוא לעצמי 'הכי-טוב' " התגונן 9.

"בחרתי לך את השם 9 כי אתה החבר התשיעי שלי. גם מאיה עשתה כך עם החבר שלה, נכון מאיה?"

"לא... אני מכנה את החבר שלי א' כי השם שלו מתחיל בא' ..." ענתה מאיה.

"אה.. אממ.. זאת הסיבה שלי גם כן... השם המלא שלו זה 9,000,000" ניסתה ספארקוס להגן על כבודה האבוד.

"טוב, לא משנה, אילונת, בואי, שמרתי לך מקום לידי" קראה מאיה לאילונת.

"תודה רבה" אמרה אילונת. "א' לא רצה לבוא איתך לארה"ב?" שאלה את מאיה.

"הוא רצה, אבל החלטנו שזה לא מתאים לנסוע לחו"ל יחד לפני שמתחתנים, אז הוא נשאר בארץ. אבל הוא קנה לי מתנה לנסיעה. הוא כזה מתוק!".

"מה הוא קנה לך?" שאלה אילונת.

"את הספר בלכתך בדרך".

"מישהו רוצה להיות חברותא שלי לטיסה?" שאל חיים.

"אני אשמח" אמר סע"ס, הלא הוא "היהודי", הלא הוא "ספורטאי כורסא", הלא הוא אחד מ"שניים אוחזין". "במקרה הבאתי איתי גמרת כיס ונוכל ללמוד אותה בדרך" המשיך סע"ס.

"התכוונתי לומר 'האם מישהו רוצה לשבת לידי בטיסה', אבל אשמח ללמוד איתך בחברותא גם כן." אמר חיים.

"שלומפ! בא לכאן! שמרתי לך מקום". קראה דמתיאלה לשלומפער.

"יופי, הגיע הזמן שתהיי נחמדה אליי" אמר לה שלומפער.

"אני נחמדה למי שנחמד אליי ואתה אף פעם לא נחמד אליי..." השאירה דמתיאלה את שלומפער פעור פה.

"פנחס, אני יכולה לשבת לידך?" שאלה נטע יוסף את פנחס.

"לא, הכסא לידי שמור לפיצי".

"הו, פנחס, אתה מצחיק אותי בכל פעם מחדש" אמרה לובשת חצאית והתכוונה לשבת בכסא שליד פנחס.

"אני לא צוחק", אמר פנחס. "תמצאי לך מקום אחר".

"וואו. אין מילים" אמרה רוני. מעולם לא הייתי במטוס. זה מדהים".

"גם אני לא" ענתה לה an angel world. "אני בטוחה שנהנה בטיסה".

"תגידי, רוני, למה לבשת את מעיל המד"א שלך?" שאלה סמסרה.

"כי אני ממש אוהבת ללבוש אותו". ענתה רוני.

"אבל חם בחוץ!" התעקשה סמסרה.

"אז מה. אי אפשר לדעת מה יקרה. ואם יהיה מקרה חרום? חשוב שידעו שיש כאן מע"רית מוסמכת", אמרה רוני.

"את יודעת שבניו יורק אין מד"א, נכון?" הקשתה עליה גיל-את.

"זה רק מחזק את הטענה שלי שצריך שידעו שיש מע"רית מוסמכת", ענתה רוני והחבורה התייאשה מלנסות לדבר על ליבה.

חבר ותיק ישב ליד נגה הירח. "מי אתה?" שאל חבר ותיק.

"אני נגה הירח" ענה נגה.

"מעולם לא שמעתי עלייך. אתה מגיב בבלוג של בחור טוב?".

"לא", ענה נגה הירח.

"אז למה באת?" הקשה חבר ותיק.

"סתם. ואתה, חבר ותיק, למה אתה באת? אתה מגיב בבלוגים אחרים מלבד זה של בחור טוב?" שאל נגה הירח.

"לא. אבל אני אוהב אנשים. הגבתי פעם אצל פרת משה, יש לה בלוג מגניב".

במהלך הטיסה הקרינו פרקים מסדרת הטלוויזיה "מיכאלה".

רון ואורי הילד עם הנקודות עקבו בעניין אחרי המתרחש על המרקע ואוקה הכינה את כל הנוסעים לקראת הסצינה שבה היא מופיעה.

"ורי נייס" אמר רון כשהסצינה של אוקה נגמרה. "את ממש גונבת את ההצגה" הוסיף.

"תודה רבה" אמרה אוקה. " כל הצילומים היו מעייפים, אבל אני חושבת שנראיתי טוב שם. הכרתי חלק מהניצבים מפרסומות קודמות שעשינו".

"אוקה, אני יכול לקבל את החתימה שלך?" ביקש אורי.

"כמובן! אתה רואה רון, אני כבר סלבריטאית".

"וואו, אוקה, את נראית מהממת! איזו סלבריטאית!" החמיאה לה גילדה.

"סליחה על ההפרעה", אמרה הדיילת בבהילות. הטייס התעלף! מישהו יודע להטיס מטוס? יש כאן רופא?".

"אני מע"רית" קפצה רוני. "יורד לו דם?".

"לא" השיבה הדיילת קצרות. "למה?".

"סתם, קיוויתי. אני אוהבת לראות דם".

"אני אחות מקצועית" אמרה cool26.

"אני מועמד לקורס טייס, אולי אני אוכל לעזור" התנדב moco.

"עם כל הכבוד, אני כבר הטסתי מטוס מסוג זה כשהייתי בן 5". אני מניח שאני עדיין זוכר איך מטיסים מטוס. זה כמו לרכוב על אופניים. לא שוכחים דבר כזה", אמר זיגפריד.

"טוב, תיכנסו כולכם לתא הטייס. בינתיים אני אקרין סרט לנוסעים" אמרה הדיילת.

"באיזה סרט אתם מעוניינים לצפות?" שאלה הדיילת.

"משהו של דיסני" צעק חבר ותיק.

"'במבי', אבל עד החלק שבו אמא של במבי מתה", צעקה פרת משה.

"אין סרט שלא ראיתי עדיין" אמר הפסיכופט המתורבת, "ובכל זאת אני ממליץ על "שרק 2". יש מעט סרטים שסרט ההמשך שלהם עולה על הראשון וזה אחד מהמעטים".

"אם פסיכו אומר שזה סרט טוב, זה מספיק עבורנו. שימי 'שרק 2'", אמרה רומי.

לאחר שזיגפריד הנחית את המטוס, עמדה סטודנטית ליד דלת היציאה מהמטוס וחילקה עלונים לכל הנוסעים. "אלה עלונים שמסבירים על פורום התמיכה שלי באתר "לב אל לב". אתם מוזמנים לבקר שם ולהשאיר הודעה", אמרה.

"למה אני לא חשבתי לחלק עלונים?" חשב סע"ס.

"ויש באתר גם פורום 'דתיים חילונים' תבקרו גם בו" הודיע.

"אז זו ניו יורק" אמרה it is i. אני חייבת לקנות לעצמי חולצת “It is I love NY”.

באולם הנוסעים המתינה להם נוי. "וולקאם טו ניו יורק" אמרה בחיוך.

"בחור ובחורה, השתוקקתי להכיר אתכם. ואותך אגפית. ואותך מוקו. ואת כולכם" אמרה נוי.

"למה בעצם הזמנת את כולנו לכאן?" שאלה צל אור ירח.

"כדי שתוכלו לקנות לי טבעת יהלום, כמובן".

נוי הסתכלה על האורחים ההמומים ואז אמרה "ג'אסט קידדינג! הזמנתי אתכם כדי לחגוג עימי את עלייתי למקום הראשון בטבלת הבלוגים שעשו עניין".

"לדעתי צריך לבטל את הטבלה. מי מצטרף?" אמר פסיכו.

"אני מצטרף. לדעתי כל הסטטיסטיקות האלה הן חרטא. לא כל אלה שמופיעים שם באמת כותבים כמו שצריך ומעניינים", אמר ארז זוננשיין.

"אתה רומז משהו?" התנפלו עליו כל אלה שמופיעים בטבלה.

"לא... אתם מדורגים אצלי במקומות גבוהים" נבהל ארז.

"חברים, לא לריב! יש לנו מסיבה עם זיקוקים וחבל להרוס את זה", אמרה נוי.

החבורה נהנתה ממסיבה שרק האמריקאים יודעים לארגן, אך יותר מכל, הם נהנו לפגוש אחד את השני.

-הסוף-

מי שרוצה לשים את התמונה ברשימות שלו, שיעתיק את הלינק הבא וישים אותה בכותרת של הפריטים ברשימה:

http://img39.exs.cx/img39/1182/mifgash.jpg">

וב"הוספת לינק" שישים את הלינק לפוסט הזה.

לקריאה על המפגש שלא היה 2003