|
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 8/2004
פרשת עקב
"וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ." (דברים ח',י').
מהפס' הנ"ל אנחנו לומדים על מצוות ברכת המזון, שאחרי כל ארוחה חייבים לברך את ברכת המזון. הרב אביגדור נבנצל נשאל מדוע מברכים גם על אוכל שמגיע מחו"ל, הרי מהפסוק משתמע שההודאה והברכה לה' היא על ארץ ישראל שניתנה לנו ולא על האוכל.
הרב נבנצל עשה הבחנה בין פרק ח' לבין פרק י"א, שבשניהם מדובר על הארץ. בפרק ח'- מדובר על כך שה' הביא את בני ישראל למקום מיושב (לאו דווקא ארץ ישראל) במקום המדבר שבו הם היו עד עכשיו. " אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִםעֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶםלֹא-תֶחְסַר כֹּל, בָּהּ; אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת.". לעומת: " הַמּוֹלִיכְךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא, נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְצִמָּאוֹן, אֲשֶׁר אֵין-מָיִם; הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם, מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ.". ואילו בפרק י"א, יש השוואה בין ארץ מצרים לבין ארץ ישראל. " כִּי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּלֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא, אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם:". לכן, היות והפסוק "וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל-הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן-לָךְ." הוא מפרק ח' שבו לא דובר דווקא על ארץ ישראל, אלא על מקום מיושב, אז לומדים שבכל מקום צריך לברך את ברכת המזון לאחר האוכל, גם בחוץ לארץ.
את מה שכתבתי כאן, כתבתי מהזיכרון (מלבד הפסוקים שהעתקתי מאתר סנונית) ע"פ מה שקראתי בספר "שיחות לספר דברים" של הרב נבנצל. (כל הספרים שלי כבר ארוזים ולכן לא יכלתי לעיין בהם). יכול להיות שלא הבנתי טוב, ואם כן, עימכם הסליחה. נותרה לי שאלה אחת, בעקבות דבר התורה הזה: אם צריך לברך במקום מיושב, כי אנחנו כבר לא במדבר, האם זה אומר שבמדבר לא צריך לברך? לדעתי, צריך לברך גם במדבר כי האוכל לא מגיע מהמדבר אלא מגיע ממקום מיושב כלשהו. זוהי רק דעתי, אל תתפסו אותי במילה.
| |
|