אתמול היה לי יום הולדת. הגעתי לגיל ה"מופלג" של 25. אין הרבה אנשים שזכרו את התאריך (או שאולי זכרו אבל לא אמרו "מזל טוב").

ואז היה הפיגוע, שממש הדאיג אותי כי חשבתי שאולי אשתי חס וחלילה הייתה באזור. וניסיתי לתפוס אותה אבל הפלאפון שלה לא היה זמין, מה שעוד יותר הדאיג אותי...

אבל סוף טוב (בשבילנו) והיא לא הייתה באזור הפיגוע.

מוזר איך שכשאתה שומע שקרוביך לא היו בסכנה אז אתה נרגע, למרות שאתה יודע שלאחרים לא התמזל המזל.

לא חגגנו את יום הולדתי, לא היה מצברוח אחרי הפיגוע.

אולי נדחה את החגיגות.