| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 6/2003
 ערב שבת
ערב שבת. הלכתי לביה"כ כהרגלי, כשלפתע עלה חזן לא מזוהה כשליח ציבור.
עד כאן לגיטימי, אלא שהוא החליט להתפייט ולשיר גם כשאף אחד לא הצטרף אליו (ומדובר בבית כנסת שלא נוהג לשיר יתר על המידה). הוא היה בחור צעיר- בערך בן 28, בטח ככה התפללו בישיבה שלו, אבל בבית הכנסת הזה הוא היה עוף מוזר. עד ש...
שלושה בחורים שעמדו מאחורי (אולי הם ייבוא אישי שלו, כי גם אותם לא הכרתי) הצטרפו אליו בשירה ובהתלהבות. אני לא יודע לומר אם זה היה סגנון "קרליבך" או לא, כי אני לא מת על הסגנון הזה ומשתדל להימנע ממנו.
אני מכיר מישהו שעוזב את התפילה במחאה כשמתחילים בסגנון שהוא לא רגיל.
חשבתי לעזוב בעצמי, אבל החלטתי להישאר ולסבול.
אלא שהבחור לא הסתפק בזה וגם התפלל מ-א-ו-ד ל-א-ט-!!!
כל מילה הייתה בכוונה יתירה, הרגשתי כאילו תיכף יצאו מפיו מילותיו האחרונות של הרב נריה זצ"ל "קדושה אני מבקש".
הוא התפלל בכזאת קדושה (מעושה- מאוסה?), עד שהמתפלל שהיה לפני אמר: "נו?!".
שבוע טוב לכולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
