תארו לכם מצב שבו אתם לא כל כך בטוחים בעצמכם. אתם מהססים לפני כל החלטה ולבסוף, כשאזרתם מספיק אומץ כדי להחליט, מגיע מישהו ומבלבל אתכם לחלוטין כשהוא שואל: "הכנת את הצפרגולים?".

אתם מבולבלים. חושבים שאולי לא שמעתם טוב. ואז הוא שואל שוב: "חשוב מאוד להכין את הצפרגולים. כי בלי הצפרגולים לא נוכל להמשיך לשרגנהולפס".

עכשיו אתם ממש מבולבלים. מה זה צפרגולים? מה זה שרגנהולפס? איך זה שאתם לא יודעים? אם הוא הזכיר אותם, הוא בטח יודע על מה הוא מדבר.

ואז אתם בודקים את עצמכם שוב, רק כדי לוודא שלא טעיתם ולא פספסתם אף צפרגול בדרך לשרגנהולפס. וכמה שלא תבדקו- לא תבינו על מה אותו אחד דיבר.

ואחרי הכל, כשהזמן כבר לא חשוב, תראו את ההוא ששאל על צפרגולים בדרך לשרגנהולפס, שואל דמות סמכותית עליהם והסמכות תענה לו בקול סמכותי: "על מה אתה מדבר בכלל? אין כזה דבר צפרגולים בדרך לשרגנהולפס".

ואז תבינו, שבעצם גם אתם ידעתם את זה.