לכבוד

הרב סימנטוב (שם בדוי- ראש הישיבה של קובי)

הרב צוקר (שם בדוי- הר"מ של קובי)

הנדון: מכתבכם  "העדרות משבת ישיבה פרשת ניצבים וילך"

שלום וברכה,

במכתבכם אלינו, כתבתם כי  קובי החליט לא להגיע לשבת ישיבה ניצבים וילך על דעת עצמו.

לצערנו, קפצתם למסקנות חפוזות מבלי לבדוק את כל הפרטים.

לו הייתם טורחים לבדוק את הפרטים הייתם מגלים כי:

א.    קובי (שם בדוי) הודיע לרב צוקר (שם בדוי) כי לא יוכל להגיע לשבת "ניצבים וילך" מבעוד מועד.

ב.     קובי רצה מאוד להגיע, אך התחייב לקרוא בתורה בבית הכנסת באותה שבת ולא יכל לבטל את התחייבותו ברגע האחרון.

ג.      קובי רצה להגיע לשבת הישיבה, אך היות ונודע לו עליה רק ברגע האחרון, נאלץ לוותר עליה בשל התחייבותו הקודמת.

ד.     קובי לא  עשה זאת על דעת עצמו, אלא נועץ בנו ואנו, הוריו, עודדנו אותו לעמוד בהתחייבותו לבית הכנסת שציבור מתפללים גדול סמך על קובי שיקרא עבורם בתורה.

אנו מאוד לא מרוצים מהטון בו נכתב המכתב ומהיחס שלכם לקובי. קובי תלמיד רציני ואחראי והוא מתייחס ללימודיו ברצינות, כמו גם לתכנים החינוכיים אותו מעניק בית הספר.

אנו מצפים מהמורים להוות דוגמא לתלמידים ולדעת להקשיב לתלמיד לפני ששולחים מכתב פוגע ומעליב כמו ששלחתם.

אנו מקווים שבפעם הבאה שיש חשש להתנהגות לא הולמת מצד בננו, ההתייחסות מצדכם תהיה יותר הוגנת כיאה למחנכים ותדעו לברר את כל הפרטים לפני שתפנו אלינו בהאשמות חמורות.

אנו מבקשים שהמכתב הנ"ל ימחק מהתיק האישי היות ואין לטענותיו ביסוס.

בנוסף, הובא לידיעתנו כי באחד מהימים שבהם נעדר קובי מהכיתה, נכנס הרב סימנטוב (שם בדוי)  וחיפש אותו. משלא מצא אותו,  העיר הרב הערות לעגניות עליו ועל אחיו שאול (שם בדוי), שכבר לא לומד במוסד שלכם בפני כל הכיתה.

לדעתנו אין מקום להערות מסוג זה, ודאי שלא בפני חבריו לכיתה שרק ניצלו את הערות הרב כדי ללעוג לקובי והפכו את  שאול למקור של לעג וקלס.

ודאי תסכימו עימנו, כי הלכות שמירת הלשון חלות גם על מחנכים שאמורים להוות דוגמה אישית בכל מעשיהם וכי נעשה בכיתתו של קובי מעשה שלא ייעשה.

למיותר לציין כי גם קובי וגם שאול נפגעו מאוד מהדברים וכדאי שדווקא עכשיו בעשרת ימי התשובה, תשקלו האם צמחה תועלת מהדברים שנאמרו בפני כל הכיתה והר"מ, אך לא בפני קובי (שגם אם היה שם, ספק אם דברי התוכחה היו במקומם).

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה,

הורי התלמיד,

מה דעתכם?