בשבוע שעבר הייתי בהופעה של אברהם פריד. בחיי, אני חושב שהייתי היחיד באולם שלא הכיר את כל השירים.

נהנתי מההופעה, אבל נראה לי שאם לא הייתי כל כך עייף הייתי נהנה יותר.

מעניין כמה מהקוראים שלי היו בהופעה הזו גם כן. אם הייתם, תזדהו!

באמצע ההופעה, קם הרב ישראל מאיר לאו  ונתן דבר תורה. וזה ילמד אתכם שאין אירוע דתי שלם בלי קטע אומנותי של זמר חסידי כזה או אחר, רב שיאמר דבר תורה ומטרה כלשהי שלשמה כולם התכנסו, בדרך כלל גיוס תרומות.

הרב לאו סיפר על משה רבינו שקיבל את שמו מ"חסידת אומות העולם"- בתו של פרעה שקראה לו "משה" ברגע של חסד כשהיא הצילה אותו ובכך הפכה אותו למעשה לניצול השואה הראשון בהסטוריה (משום שפרעה רצה לחסל חצי מהעם).

מה שמעניין כאן, זה שהשם "משה" דבק במשה וזה גם השם שהקב"ה בחר להשתמש בו כשהתייחס אליו והשם שכולנו זוכרים את משה בזכותו.

ולמה ה' השתמש בשם "משה" ולא באחד השמות שהעניקו לו הוריו?

משום שהשם שנולד במעשה חסד הוא השם שאותו הקב"ה רוצה לאמץ וזה השם שהוא משתמש בו כסימן לכך שהוא אוהב מעשי חסד.

רציתי לכתוב לכם את דברי הרב לאו בשבוע שעבר, אך לא הזדמן לי. בכלל, אתם זוכרים שפעם הייתי מפרסם כאן קטעים על פרשת השבוע? זה נחמד, לא?