היום ערב יום כיפור.

הרב נבנצאל (רבה של העיר העתיקה בירושלים) סיפר פעם על תייר שהגיע לכותל המערבי וכשחזר לארצו שאלו אותו על הביקור בכותל.

התייר סיפר להם שזהו בסה"כ קיר של אבנים ושאינו שונה מקירות אחרים והוא לא מבין על מה כל המהומה.

הרב הוסיף שבבית המקדש, היה אסור לכהנים לצאת בדרך שבה נכנסו.

הסיבה לכך, היא כדי שבכל פעם שהם נכנסים לבית המקדש, הם יבינו שהם נכנסים למקום קדוש ומיוחד וזשזה לא יהפוך למשהו "רגיל" בעיניהם.

הכותל המערבי אינו ככל הקירות והוא שריד בית המקדש ואסור לנו, היום, לקחת אותו כמובן מאליו למרות שהגישה אליו פתוחה לכל אדם. צריך להתרגש בכל פעם מחדש כשמגיעים לכותל ולזכור שזהו מקום קדוש.

היום זה ערב יום כיפור. בכל שנה אנחנו אומרים את אותן תפילות הולכים לבית הנסת, חוזרים ושומעים את תקיעות השופר (השנה לא, כי יום כיפור בשבת). אסור שזה יהפוך למשהו "רגיל" בעינינו כמו שהכותל נראה בעיני התייר.

אנחנו צריכים לזכור שביום כיפור נחתמים הספרים שבהם כתוב מי יחיה ומי ימות!

אי אפשר לתת ליום כזה לעבור סתם כך ככל הימים. אסור שהתפילה תהיה על "אוטומט".

צריך להתכוון בתפילה, לעשות חזרה בתשובה אמיתית ולהכות על חטא.

בכל שנה כשאני קורא את "אשמנו, בגדנו, גזלנו וכו'.." ומכה עם היד על הלב שלי, אני מרגיש כאילו אני אשם בכל הדברים האלו שאני מכה עליהם באותה עת, מודה בהם ומבקש סליחה.

אני מקווה שכולנו נצליח לכוון לסליחה מלאה ושה' באמת יסלח לכולנו.

1. כתבתי את זה לעצמי, ואין כאן משום קריאה מסיונרית להחזיר את כולכם בתשובה (עד כמה שזה יהיה נחמד...).

2. את הדברים שהבאתי בשם הרב נבנצאל קראתי בספר שאיני זוכר את שמו, ויתכן שלא הבאתי אותם במדוייק. אם זהו המקרה, סליחה מראש.

3. במידה ופגעתי במישהו ממכם, אני מתנצל על כך.

4. גמר חתימה טובה!!!