|
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 6/2003
כפיה חילונית היום הלכתי להעיד ברבנות על זוג חברים שלי שהם רווקים. כשחיכינו לתורנו, לא יכולנו שלא לשים לב לזוג שהיה שם לפנינו. החתן חבש כיפה לראשו ואילו הכלה לבשה גופיה. חשבתי לעצמי איזה מסכן הרב שנכפה עליו לשבת מול האישה שלא צנועה הזאת במשרדו. אין לאישה הזאת טיפת כבוד לדת? לרב שהיא ישבה במשרדו? אני לא מדבר פה על סתם הליכה ברחוב או נסיעה באוטובוס. מצידי שתלך שם איך שהיא רוצה. אבל היא באה למשרד של רב (רב די גדול וידוע, אבל זה לא משנה), ושם היא "אנסה אותו" לראות אותה ככה, לא צנועה. מוזר, שדווקא חתנה המיועד, היה חכם ובעל טאקט מספיק כדי להופיע לפגישה כשכיפה לראשו, אף שברור היה שאינו דתי. חשבתי אחרי זה שאולי אין לה בגדים צנועים יותר. אולי, מי יודע? אבל אני עדיין בדעה שאפילו אם אין בכל המלתחה שלה משהו צנוע, היא הייתה צריכה לשאול ממישהו משהו שיכסה את כתפיה החשופות. הרי ברור שאם היא הייתה הולכת לחתונה או איזהשהו אירוע מכובד אחר, היא הייתה מתלבשת בהתאם לאירוע. אז למה כשהיא באה להירשם לרבנות לקראת הנישואין שלה היא לא עושה את זה? כשהייתי בתיכון והיה לנו שיעורי התעמלות, לא נתנו למי שלא היה נעלי התעמלות להיכנס לאולם הספורט. כולנו ידענו את החוקים וכשהיה שיעור לכולנו היו נעלי התעמלות. גם פה יש חוקים. חבל שיש אנשים שלא אכפת להם מהם.
| |
|