לפני כמה פוסטים כתבתי על המתנות הטובות בחיי. אשתי, שקוראת לפעמים את הבלוג, אבל לא כותבת תגובות, התרעמה, איך שכחתי את המתנה הטובה ביותר שקיבלתי. מדובר במתנה שהיא נתנה לי כמה שבועות לפני שהתחתנו לרגל יום הולדתי ה- 22.  

 לפני שאתאר את המתנה, אני אתן הקדמה קצרה וחיונית. פעם, הייתי כותב כל הזמן, ולכל דבר. אם זה לעיתון של "בני עקיבא" או מכתבים ל"מעריב" או לעלון הישיבתי או לעיתון המקומי או סתם לעצמי, לפעמים. אשתי, שאז הייתה ארוסתי, השיגה בכל מיני תחבולות את רוב הסיפורים שכתבתי, כרכה לי אותם ונתנה לי אותם כספר ליום הולדתי. מאוד אהבתי את המתנה הזאת והיא ללא ספק המתנה הטובה ביותר שקיבלתי עד היום ליום ההולדת.