| |
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 6/2003
 ומי לא בא לחתונה?
מחרתיים אני אחגוג 3 שנות נישואים.
בתקופה שלפני החתונה שלי רציתי שראש הישיבה הקודם (ראשי הישיבה התחלפו שנה לפני שהתחתנתי) יערוך את החופה שלי. בשביל בחור ישיבה זה כבוד גדול שראש הישיבה עורך את החופה, וגם היה לראש הישיבה אפר מימי בית המקדש שהיה מפזר על ראש החתן- "זכר לחורבן בית המקדש". אני רציתי לזכות בזה, אבל לצערי, ראש הישיבה הודיע כי הוא לא מרגיש טוב והוא לא רצה להתחייב שהוא יהיה זה שיערוך את החופה.
הוא המליץ לי לבקש או מראש הישיבה החדש, או מהר"מ (רב מחנך) שלי.
התייעצתי עם אחד הרבנים בישיבה והוא אמר שהוא היה בוחר בר"מ שלו כי הוא זה שלימד אותו תורה.
לא היה לי שום קשר עם ראש הישיבה החדש ולעומתו היה לי קשר מאוד טוב עם הר"מ שלי.
החלטתי, למרות שלכאורה ראש הישיבה יותר גדול ומכובד, לבחור בר"מ שלי.
במאמר מוסגר, אני רק אסביר אצל מי למדתי בכל שנה בישיבת ההסדר שלי.
שיעור(שנה) א'-אצל הרב י'.
שיעור ב'- הייתי בצבא.
שיעור ג'- אצל הרב נ'.
שיעור ד'- שוב אצל הרב י'.
כך שלמעשה למדתי רק אצל שני רבנים עד שהתחתנתי. הר"מ שביקשתי ממנו לערוך את החופה היה הרב נ'.
כשחילקתי את ההזמנות לחתונה החלטתי לחרוג מהמנהג שהיה נהוג עד אז:
1. לא תליתי הזמנה על לוח המודעות עם הכיתוב "אנא ראו הזמנה זו כאישית". במקום זה חילקתי לכל מי שרציתי שיבוא הזמנה. הרגשתי שלתלות מודעה זה שקר גמור כי אני לא באמת מזמין את מי שיקרא את זה אלא רק את מי שנתתי לו הזמנה אישית.
2. לא נתתי לכל הרבנים הזמנות אלא רק לרבנים שהיה לי איכשהו קשר איתם ושידעו מי אני. אני חושב שאני היחיד בכל הישיבה שלי שעשה את זה, אבל זה לא נראה לי נכון להזמין רב שמעולם לא דיבר איתי, לא ידע מי אני וגם אין לו תכנונים לבוא לחתונה שלי.
הייתה לי פשלה אחת. המשגיח לא היה בחדרו כשחילקתי את ההזמנות, ולכן פשוט הנחתי את ההזמנה שלו על השולחן.
כמה ימים לפני החתונה ביררתי עם הרבנים המוזמנים אם הם יגיעו וכולם הבטיחו שכן.
שני הר"מים שלי היו אמורים להגיע בוודאות משום שאחד ערך את החופה, ואילו השני היה עד.
ביום החתונה דיברתי עם ראש הישיבה הקודם שהבטיח שישתדל להגיע. שמחתי. הבריאות שלו היתה רופפת ואם היה אומר שלא יוכל להגיע לא הייתי כועס עליו.
לחתונה עצמה הגיע הר"מ שערך את החופה והר"מ שהיה עד, אך זולתם לא הגיע אף רב מהישיבה. ביזיון. זו הייתה הפעם הראשונה בה נעדרו כל כך הרבה רבנים מחתונה.
חשבתי לעצמי אחרי כן, מה האורחים יגידו: "הוא לא לומד בישיבת ההסדר___? איפה הרבנים של אותה ישיבה?".
היעדרות הרבנים לא עברה בשקט. התלמידים דיברו עם כל הרבנים שהבטיחו להגיע ולא קיימו.
המשגיח סיפר לאחד התלמידים שהוא הרגיש שאני לא באמת רוצה אותו שם. (אולי כי הנחתי את ההזמנה על השולחן שלו במקום לתת לו אותה ביד).
אבל זה תירוץ עלוב, הרי אני לא רוצה אותו שם בתור חבר, חברים יש לי מספיק. אני רוצה אותו שם כדי שיכבד אותי בנוכחות שלו בתור אחד מהרבנים בישיבה.
סיפרו לי שראש הישיבה החדש ישב בבית מדרש ולמד. (ההלכה היא שמבטלים תלמוד תורה בשביל לשמח חתן וכלה- מעניין מה הוא חושב על ההלכה הזאת).
היחיד שאני לא כועס עליו זה ראש הישיבה הקודם, שאני באמת ובתמים מאמין שהיה מגיע אילו הרגיש טוב.
הרבנים הפיקו לקחים מהחתונה שלי ומאז הם מכבדים בנוכחותם את החתנים שיוצאים מבית מדרשם.
החתונה עצמה הייתה מאוד שמחה, והרבה אנשים סיפרו לי אחר כך שזאת הייתה החתונה הכי שמחה שהם נכחו בה.
אולי זה בזכות היעדות הרבנים...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
