|
זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד. |
| 7/2003
אני- חוצפן?! זוכרים את המבחן שסיפרתי לכם עליו בשבוע שעבר? שבוע אחרי המבחן החלטתי לעשות מעשה. שלחתי למרצה אימייל ובו שתי שאלות: 1. כמה קיבלתי על העבודה האחרונה שהגשתי לו. 2. כמה קיבלתי במבחן? יום למחרת קיבלתי מהמרצה אימייל כועס וזועף. "זו חוצפה מצידך לשאול" הוא טען. לא ידעתי במה עוויתי ובמה פשעתי. בסך הכל שאלתי כמה קיבלתי. מה גם שדיברתי איתו ביום הבחינה והוא אמר לי שישלח לי את הציון של העבודה בדואר האלקטרוני. שלחתי למרצה תגובה מהירה ובה ביקשתי סליחה. כתבתי שהיה נדמה לי שכך סיכמנו- שהוא ישלח לי באימייל את הציון ולא ממש הבנתי על מה המהומה. בינתיים חששות המשיכו לכרסם בי שהציון כה גרוע עד שיש לי את החוצפה לשאול כמה קיבלתי במקום להתבייש ולהיכלם על שאלתי ובקשתי. היום קיבלתי מהמרצה עוד 2 אימיילים. באימייל הראשון הכיל הודעה כללית לכל הסטודנטים שביום רביעי יגיעו הציונים של כולם (למרות שהוא סיים לבדוק את המבחנים כבר לפני כמה ימים). באימייל השני הוא נתן לי ציון על העבודה. 100 עגול ויפה. הוא הוסיף הערה שהעבודה היתה טובה מאוד (ברור, אחרת הוא לא היה נותן 100). אבל לציון במבחן אני אצטרך לחכות עוד כמה ימים. אני לא יודע מה היתה החוצפה בבקשותיי ואולי לעולם לא אדע. אולי מישהו ממכם יודע כיצד התחצפתי?
| |
|