לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


זה נחמד להיות חשוב, אבל חשוב יותר להיות נחמד.
Avatarכינוי: 

בן: 46

ICQ: 202219590 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2004

עדכונים


 

אני חייב לכם כמה עדכונים בכל מיני נושאים שהעלתי בבלוג.




הטרמפ שהבריז

זוכרים שהשמצתי את חברתה של אשתי שלא חיכתה לנו בשביל לתת לנו טרמפ לגן? (מה לא? זה היה הפוסט הקודם!).

מסתבר שהאוטו שלה שבק והיא לא הצליחה להתניע אותו ולכן הלכה ברגל לגן.

ומה איתנו, אתם בטח שואלים?

גם אנחנו שאלנו.

תשובתה הייתה שהיא "שכחה להודיע לנו" והיא התנצלה.





מלחמתי בקופת חולים

הפרק השלישי בסאגה הארוכה עם קופת החולים הגיע.

אחרי שטירטרו אותי פעם ועוד פעם, תוך התעקשות שבמקום הכי טוב לבצע בו את בדיקות הדם הוא בקופת חולים ולא בבית חולים כפי שעשיתי עד כה, נכנעתי להם (וכי הייתה לי ברירה?) ועשיתי בדיקות בקופת חולים בעיר מגוריי.

לא קבעתי תור (אמרו לי שהאחיות יושבות בחוסר מעש ורק מצפות לבואי ולכן לא קבעתי תור מראש). כשהגעתי היה תור ארוך של אנשים לפניי.

שאלתי מי אחרון בתור ואחרי שהאחרונה נכנסה, גם אני נכנסתי.

אלא שהאחיות ראו שאני לא ברשימה והחליטו לתת לכל מי שקבע תור (אבל הגיע אחריי) להיכנס לפניי.

אחרי שעה ארוכה של המתנה מורטת עצבים (הייתי בצום ולא היה לי כח), סוף סוף נגמרו האנשים שקבעו תור ועל פי ההגיון אני הייתי אמור להיכנס.

(אמור זה שם של דג, זה מה שתמיד אומרים לי).

אלא שבפנים הייתה אישה שלקחו ממנה דם ולטענת האחות במרפאה הזאת מקפידים שלא לקחת דם מגבר ואישה בו זמנית.

כבר לא רציתי להתווכח, שמא תעביר אותי לסוף התור אז שתקתי.

במקומי היא הכניסה אישה אחרת, שיצאה כעבור זמן קצר (אישה הראשונה עדיין הייתה שם).

בינתיים הגיעה אישה נוספת, והאישה שזה עתה יצאה מבדיקת הדם שלה אמרה לה בטבעיות "את יכולה להיכנס" כי יש שם אישה מטופלת.

בשלב זה כבר לא שתקתי ואמרתי לה שזה יהיה מעגל אינסופי שבו יקחו דם רק לנשים.

למזלי האחיות סילקו את האישה משם ופתחו חדר נוסף לבדיקות דם.

הפעם אני הייתי הראשון בחדר השני ולקחו לי דם.

האחות הבטיחה לי שתוצאות הבדיקות יגיעו לרופא המשפחה שלי (ולא לרופא המומחה).

נו טוב, העיקר שיגיעו.

 

הבוקר הלכתי לרופא המומחה. בדרך עצרתי כדי לאסוף את תוצאות הבדיקות.

זה נראה לי מעט מידי, אבל לקחתי בחשבון שהם בטח לא יקחו את כל הבדיקות.

 

כשהרופא בדק את התוצאות הוא היה המום. לא הייתה שם אף תוצאה של בדיקת דם!

הוא בדק שוב במחשב, ואין כל זכר לבדיקות. לא היה רשום שהם בבדיקה אפילו. שום דבר.

 

תהליך בדיקת הדם הזאת דורש ממני למסור איסוף שתן של 24 שעות, בנוסף עלי לבוא בצום לבדיקת הדם, ועכשיו אני אצטרך לעבור את כל הבדיקות האלה שוב, בהקדם האפשרי, כי מתוצאות השתן אי אפשר לקבוע שום דבר.

מעצבן! עצבני    





השמיניסטית והביישן

הביישן החליט לוותר על השמינסטית, לאחר שהחליט שהיא לא בשלה לחתונה. אני כבר לא זוכר איך הגיע למסקנה הזאת.





10 דרכים להפוך את הבלוג שלכם לפופולרי

בפוסט ההוא נתתי כל מיני הצעות לבלוגרים שרוצים להיות פופולריים.

מאז קרו 2 דברים שלדעתי יכולים לתרום לפופולריות של הבלוג (אני לא יודע אם בפועל הם תרמו או לא- אם יש מישהו שהצטרף לכאן בעקבות אחד מהשניים, אודה לו אם יאמר לי זאת).

1. כתבו על הבלוג שלי בעיתון "מעריב".

2. נכנסתי ל"רשימה המלאה" של "בלוגים שעשו עניין בחודש האחרון" (תודה לאוקה שסיפרה לי על כך).

אני עדיין לא יודע איך מגיעים ל"עשיריה הפותחת", אבל גם זה משהו.

 

 

נכתב על ידי , 27/1/2004 19:12  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בחור טוב ב-2/2/2004 23:45
 



הטרמפ שהבריז


 

הבן שלי הולך לגן במרחק 15-20 דקות מהבית שלנו בהליכה. כל בוקר אנחנו צועדים לגן ביחד. פעם אשתי לוקחת אותו ופעם אני.

יש בגן ילדה אחת שהיא חברה מאוד טובה של הבן שלי וגם אמא שלה חברה טובה של אשתי.

לפעמים אשתי קובעת איתה שהיא (החברה) תסיע את כולם לגן וכך תיחסך ההליכה במזג אוויר לא נעים עבורנו.

וכך היה גם הבוקר.

אשתי התקשרה אל חברתה, שאמרה שהיא יוצאת "בעוד 5 דקות" והן קבעו לנסוע יחד.

אשתי והבן שלי יצאו בזמן המיועד (יתכן והם התעכבו עוד דקה-שתיים) וחיכו לחברתה של אשתי. וחיכו. אבל החברה לא הגיעה.

בחוץ היה קר ואחרי המתנה ארוכה, אשתי חזרה הביתה ואמרה לי שהחברה לא הגיעה.

היא התקשרה לבית החברה כדי לבדוק אם היא יצאה מהבית, ובעלה בישר לה שהיא יצאה כבר לגן.

אשתי כעסה. "היא לא יכלה לחכות לנו 2 דקות? היא לא חיכתה בכלל".

אני כעסתי עוד יותר. החברה הזאת הבריזה לי כבר בעבר. בפעם הראשונה שהבריזה, היא תירצה את ההברזה בכך ש"ממש מיהרה באותו בוקר".

אמרתי לאשתי להתקשר אליה ולשאול אותה מדוע לא חיכתה לנו הבוקר, אבל אשתי סירבה. היא אמרה שמתישהו היא תשאל אותה לפשר ההברזה, אבל לא היום. היום היא לא רוצה לדבר איתה.

 

אני יודע שהחברה הזאת לא חייבת לנו שום דבר ובעצם היא עושה לנו טובה שהיא נותנת לנו טרמפ. אני מאוד מעריך אותה על הטרמפים הרבים שנתנה לנו.

יחד עם זאת, זה מרגיז. מרגיז ומכעיס.

גם הם צעדו בקור, גם הבן שלי פיספס את ארוחת הבוקר בגן, וגם בדרך כלל הגננות מעירות להורה שמאחר להביא את הילד לגן. זה לא נעים.

הפתרון הוא כנראה לא להסתמך עליה בשביל טרמפים יותר. אולי גם לקנות אוטו (כרגע אין לנו כסף לאוטו). מתי נלמד את הלקח שאי אפשר לסמוך עליה בשביל טרמפ?

 



 

נכתב על ידי , 25/1/2004 15:24  
45 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בחור טוב ב-27/1/2004 19:11
 



אין צורך להיבהל בסה"כ התעטשתי


 

אשתי מצוננת.

הבוקר, אחרי שהיא התעטשה, אמרתי לה שאני אכתוב על ההבדל בין האפצ'י שלה לאפצ'י שלי (אני יודע שזה לא פוסט עם תובנות הרות גורל על נושא שברומו של עולם, אבל מצד שני, לכל הפוסטים שלי אין תובנות כאלה).

כשאמרתי לה את זה היא אמרה שאכתוב ש"האפצ'י שלה רגיל כמו האפצ'ים של כל בני האדם, ואילו שלי הם כמו שאגת אריה".

כן, בטח.

האפצ'ים שלה כל כך קטנים, כאילו הם מתנצלים על עצם זה שיצאו מהפה. הם שקטים כאלה שהיא נאלצת להתעטש מספר פעמים עד שמישהו שם לב שהיא התעטשה. ואז זה נשמע כמו מכונת יריה: "פצ'י פצ'י פצ'י".

אצלי לעומת זאת, כשהאפצ'י יוצא, הוא יוצא!

כשאני מתעטש כולם שומעים אותי. "אפצ'י!".

פעם ישבתי בשורה האחרונה של בית המדרש והתעטשתי. כל יושבי בית המדרש הסתובבו לראות מה קרה.

יש שתי חסרונות באפצ'י שלי:

1. כואב הגרון אחרי אפצ'י כזה. אי אפשר שלא. לפעמים נדמה לי שאני תולש כמה שקדים מהגרון עם האפצ'י שלי.

2. אנשים כל כך נבהלים מהאפצ'י שלי שהם לא אומרים "לבריאות".

כשלא אומרים לי לבריאות, אני אוהב לומר "תודה" כדי להזכיר להם שלא אמרו "לבריאות". בדרך כלל הם עונים לי שהם נבהלו מהאפצ'י שלי ושמי שנבהל- יורדות לו שנים מהחיים ולכן אני צריך להתנצל בפניהם.

כשאומרים לי את זה אני אומר שבכל פעם שמתעטשים הלב מחסיר פעימה וזה יותר מפחיד, קל וחומר עם אפצ'י כמו שלי, ולכן צריכים לומר לי "לבריאות" (כן, גם אני יודע לעשות נקיפות מצפון לאחרים, למרות שזה לא תמיד עובד).

זה מאוד מעניין שיש לי אפצ'י מרעיד קירות. בעיקר לאור העובדה שסתם ככה אני מאוד שקט.

מי שיחשוב שאני עושה דווקא כדי להפחיד אנשים, כדאי שישמע את אבא שלי מתעטש. האפצ'י שלו לא פחות חזק משלי.

 

שנהיה בריאים!

 



 

נכתב על ידי , 23/1/2004 10:58  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בחור טוב ב-1/2/2004 15:16
 



לדף הבא
דפים:  

379,418
הבלוג משוייך לקטגוריות: עבודה , דת , הורים צעירים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לבחור טוב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על בחור טוב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)