אתמול נסעתי באוטובוס והבחנתי בנערה צעירה, חילונית.

לידה ישבה חברה שלה ומאחוריהן עוד ידיד שלהן.

לפני הנערה ישב נער חרדי עם פאות מסתלסלות, חליפה שחורה וכובע שחור.

הנערה חשבה שזה יהיה מצחיק להקיש באצבעה על הגב של הנער החרדי (כמו שעושים למישהו כשרוצים שיסתובב כדי לשאול אותו משהו), ואז בכל פעם שהחרדי הסתובב כדי לראות מי עשה את זה היא העמידה פני תמימה והסתכלה לכיוון אחר.

החבורה חשבה שזה ממש מצחיק ולכן הנערה חזרה על המעשה מספר פעמים וגם כשהחרדי התרחק ממשענת הכסא והתכופף, היא המשיכה ב"תרגיל" שלה, לשמחת חבריה הצוהלים.

אני לא יודע אם הוא העיר לה או ביקש שתפסיק, אבל היה ברור שהמגע שלה לא נעם לו ואף הטריד אותו.

לדעתי זו הטרדה מינית.

הנערה כפתה על הנער מגע שהוא לא רצה ואף הראה שלא נוח לו עם המגע שלה. אני חושב שזה תופס גם לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

אחרי שהנערה ירדה מהאוטובוס הנער חזר לשבת זקוף במקומו, אבל אותי המקרה ממש הרגיז.

הנערה בחרה להתעלל בנער דווקא בגלל היותו חרדי ובשל כך המגע ודאי יטריד אותו יותר מאשר אדם אחר וזה לא בסדר.

חשבתי על זה שאולי הייתי צריך לומר לה משהו, אבל לא הספקתי לפני שהיא ירדה מהאוטובוס.

ובעניין אחר, אחרי כמעט שנה וחצי שאני כותב בלוג, סוף סוף פירסמו ציטוט מהבלוג שלי:

וגם, תראו מה נוי שלחה לי:

תודה לכולם 

היום ראתה אותי מישהי שמכירה אותי, אבל לא ראתה אותי כבר כמה חודשים.

כשהתקרבה אליי, ראיתי שהיא טופחת על הבטן שלה וכאילו מסמנת לי משהו.

חשבתי שאולי רזיתי והיא רוצה להחמיא לי על כך, ולכן שאלתי אותה "מה?".

היא, בתגובה, אמרה לי "אתה תופח מיום ליום".

המום, מהתגובה הלא צפוייה שלה, ועם תשובת ה"תודה רבה" מוכנה מראש, הפטרתי לעברה "תודה רבה" משל הייתה זאת מחמאה וכל אחד המשיך בעיסוקיו.

מאוחר יותר, חשבתי על כמה תגובות שהייתי יכול לענות לה ואולי בפעם הבאה אשתמש באחת מהן. גיזרו ושימרו לפעם הבאה שמישהו אומר לכם שהשמנתם:

1. "תודה רבה". זה מה שעניתי היום. אם למעיר ההערה הייתה כוונה טובה, הרי שהודתם לו על הערתו. ואם לא חשב לפני שהעיר את ההערה, אולי עקיצת ה"תודה רבה" תגרום לו להבין שעדיף להחמיא או לשתוק.
   
2. "תודה רבה, גם את (השמנת)". עין תחת עין, השמנה תחת השמנה. גם אם המעירה רזה להחריד, גם היא לא תאהב לשמוע שהיא השמינה וכך החזרתם לה כגמולה והיא תחשוב פעמיים בטרם תעיר לאחרים שהם השמינו.
   
3. "באמת?! לא שמתי לב. תודה שהארת את עיניי!". באמת מה היינו עושים ללא ה"נשמה הטובה" הזאת שטורחת להזכיר לנו בכל עת כמה אנחנו שמנים.
   
4. "קיוויתי שתשימי לב. עכשיו אני יכול לרזות בשקט". כמאמר השיר 'זה הכל בשבילך...'.
   
5. "כן, וגם לא התקלחתי שבועיים. אז מה?".
   
6. "אני משמין מנחת".
   
7. "אני יודעת שאני שמנה!!! אני בדיוק בדרך להקיא...". תגובת הבולמית. [באדיבות »»»¼«««ƒCinderellaƒ»»»¼«««].
   
8. "תגידי, את בהריון או שסתם השמנת בזמן האחרון?". [ע"פ רעיונות של cool26 ושל א'].
   
9. "זו לא אשמתי. זו אשמת תאגידי הענק שמשקיעים מליונים בפרסום ובשיווק המוצרים המשמינים שלהם. לא היה לי סיכוי מולם". [יניב]
   
10. "לפחות יהיה לי חם בחורף". [יניב]

אתם מוזמנים להוסיף משפטים, ואת הטובים אוסיף לקטע.

מכירים את אחד מהמעברונים לפרסומות של ערוץ 2? זה שבו כמה ציפורים מתקבצות יחד ויוצרות את הסיפרה 2?

עכשיו אפשר לעשות את אותו הדבר עם כל הארבה שהגיע לארץ...

היום צפיתי בטקס מסך הזהב וראיתי איך עינב גלילי וליאור שליין מדקלמים בדיחה שאם כל אחד אחר היה מספר אותה, אולי היא הייתה מצחיקה. המסכנים נראו כאילו ממש לא בא להם להיות בטקס ולא די בהגשה המביכה שלהם, גם הזוכה שהיה אמור לקבל מהם את הפרס, רפי גינת, לא הגיע לאולם.

או אז, הגיח צביקה הדר אל הבמה וכדי להציל אותם מפדיחה, אמר שהוא יקבל את הפרס במקום רפי גינת.

אך משום מה, עינב גלילי הציעה שהיא תיקח במקום רפי גינת את הפרס.

הם החליטו לקחת את הפרס יחד (אבל עינב גלילי לא שיתפה פעולה עם צביקה הדר שלבסוף אמר שהיא תיקח את הפרס עבור רפי גינת כיוון שהם עובדים אצל אותה זכיינית טלוויזיונית).

כל הסיפור הזה, הזכיר לי את ימיי כחניך בבני עקיבא, וכיוון שאתמול הייתה שבת ארגון, אסביר לכם למה.

הייתי אז בכיתה ז' או ח' והייתי חניך "מורעל" על בני עקיבא. לא החמצתי אף פעולה ובחודש ארגון הייתה תחרות "החניך המצטיין".

משום מה חשבתי שאני אזכה באותה תחרות, אך למרבה הפלא, מישהו אחר זכה.

כשקראו בשמו, התברר שהוא לא הגיע למפקד שבמוצ"ש ארגון (הזמן שבו הודיעו על המנצח בתחרות) ולכן אמרו את השם הפרטי שלי: "בחור טוב, בא לקחת את הפרס".

מישהו דחף אותי קדימה, ואני התקדמתי אל עבר הבימה.

מזל שהייתה שם המולה. אחרת כולם היו שמים לב לטעות בהבנה שלי...

מסתבר שהם התכוונו לאחיו של הזוכה בפרס החניך המצטיין (שבמקרה יש לו את אותו שם כמו שלי) שיבוא לקחת את הפרס במקום אחיו שנעדר מהטקס.

מזל שהוא הגיע לבימה לפניי...

להנהלת בני עקיבא יש נטייה לתת את השמות הכי מונפצים לשבט החדש. בכל פעם יש שמועות בקרב השבט החדש וספקולציות שונות לגבי השם החדש. תמיד יש שם יפה ו/או אקטואלי ולצידו שם שלא ברור מה חכמי הנהלת התנועה חשבו בזמן שהם נתנו אותו. אפשר להמר בשקט שהשם המכוער הוא השם שיינתן בסופו של דבר לשבט החדש.

איכשהו, תמיד השמועה על השם מגיעה לאוזניי החניכים, שעד הרגע האחרון מקווים ומייחלים שהם לא יקבלו את השם המונפץ ושאולי-אולי הפעם הם באמת יקבלו שם יפה.

ואחרי שהם מקבלים את השם החדש, תמיד אפשר לראות את אלה שבשנה שעברה קיבלו את השם החדש צוחקים על חניכי ה"שבט החדש" שהשם של השבט החדש גרוע מהשם שהם קיבלו בשנה שעברה...

אני זוכר שכשאני קיבלתי את "השם החדש", כל השבט קיווה שנקבל את השם "שלהבת", אבל במקום זה קיבלנו את השם "ברמה".

לפני לא-יודע-כמה-זמן, קיבל אחד השבטים בבני עקיבא את השם "אלעד". סוף סוף שם יפה! הייתכן מהפך בבני עקיבא?

מסתבר שלא, משום שאמש קיבלו החניכים את השם "אחיה". על מה ולמה? לבני עקיבא הפתרונים.