כשראיתי שהונשא החם של ישרא הוא "הבלוגר כאיש השנה" או משהו כזה, מיד חשבתי לעצמי שזה יהיה ממש מבריק לעשות סיכום של שנת הכתיבה ולראות איפה היינו ומה עשינו.
מאוחר יותר, כשכבר נכנסתי לראות מה בדיוק הגדרת הנושא החם, הבנתי שאת הרעיון הגאוני שלי אצטרך ליישם בעצמי, משום שהגדרת הנושא החם היא משהו אחר שכבר דשתי בו יותר מדי פעמים בפוסטים אחרים. טוב, אולי לא יותר מדי פעמים, אבל לפחות כמה פעמים.
ינואר
פתחתי את השנה בהודעה מרגשת שהמבקר המאה אלף ביקר בבלוג שלי. מאז ביקרו בבלוג הזה יותר ממאה אלף מבקרים נוספים למרות שכמות הפוסטים שכתבתי הידלדלה.
המשכתי את התנופה בתיאור הרגשת הגאווה שחשתי שסוף סוף אפשר להרים את הראש כי מצאתי עבודה טובה וסיפרתי כמה אני שמח לעבוד שם. בדיעבד הסתבר שאמנם נהנתי מאוד מהעבודה, אך מקום העבודה הזה לא היה טוב עבורי, כפי שאזכיר בהמשך.
סיפרתי גם סיפור חסר משמעות על האי ודאות ובו סיפור על בלוגר מוכר שמישהו גילה את הבלוג שלו- תרתי משמע.
בפוסט אחר, העלתי תהיות על רצח בגלל חילול כבוד המשפחה ותיארתי חוצפה של גברת אחת במרכול.
ובקטע שסגר את החודש, סיפרתי על אנה, שכותבת בלוגים בדויים מבלי שקוראיה ידעו שמדובר בסיפורי בדים.
פברואר
פתחתי את החודש בפוסט מזועזע מפרעות עמונה. בהמשך החודש פרסמתי מכתב מנער שהוכה בעמונה לאלוף יאיר נווה שבו הנער הצהיר שלא נהג באלימות ובכל זאת הוכה על ידי לובשי מדים.
בפוסט אחר, סיפרתי על מקרה משעשע שקרה לי בעבודה, כשכיביתי לכולם את האורות לפתע...
ובאותו פוסט, סיפרתי גם על התעקשות בלתי מוסברת לקבל 5 אגורות עודף מהקופאית.
בפוסט אחר, תיארתי את חנוכת הבית החדש שלי ואת המסע בקניון להחליף את אחת המתנות. מסע שהסתיים עם המתנה המקורית בידינו...
בקטע אחר, השוותי בין הסיקור העיתונאי בהפגנות של שמאלנים לעומת הפגנות של ימנים. מעניין לראות את ההבדלים שם.
ובקטע האחרון לחודש פברואר, כתבתי על הניצול הציני שעושים בחולי הסוכרת למטרת גיוס כספים, אך כשזה נוגע לחולים עצמם אז פתאום הם מוגבלים.
מרץ
את החודש פתחתי בסיפור חביב על הגננת החדשה של הבן שלי שיש לה שם מאוד מתוק...
בהמשך הקטע, תיארתי את חוויותי כשחקן ספסל (יותר ספסל משחקן) של קבוצת הכדורסל המקומית.
בפוסט שלאחריו סקרתי את תשדירי הבחירות. מעניין לקרוא שוב את מה שכתבתי, בעיקר משום שאני כבר לא זוכר את כל הפרסומות האלו :)
בפורים כתבתי כמה מהפוסטים היותר דכאוניים שלי. מאוחר יותר התברר שזה היה בגלל שפוטרתי בערב פורים.
הקטע הבא כבר יותר מעודד והבטחתי לכם ולעצמי שיהיה טוב וגם הסברתי למה כדאי להצביע לאיחוד לאומי- מפד"ל בבחירות שנערכו בחודש שלאחר מכן.
בפוסט אחר תיארתי את הסל שאף אחד לא ראה ולא זכר מלבדי.
הפוסט שנכתב אחריו הוא הפוסט שבו תיארתי את השתלשלות הטלנובלה שהתחוללה במשרד שלי מרגע הפיטורים שלי ועד לשלב שבו אני כמעט ניהלתי את החברה. כעבור חודש הבנתי ששוב עבדו עליי, כפי שאציין בהמשך.
אפריל
הפוסט הראשון של אפריל עסק בהודעה שקיבלו מפוני גוש קטיף שעליהם לפנות את חדרי המלון שלהם לפני פסח, למרות ששום דבר לא מוכן בדירות שהוכנו עבורם.
בפוסט אחר, תיארתי את את החבלה של אהרן בפניו, חבלה שעברה מזמן, אם כבר שאלתם.
בקטע נוסף ציטטתי הברקות שונות של אהרן בדרך לקניות ובמהלכם.
בקטע אחר כתבתי על יום בילויים בירושלים שהסתיים בחיפושים נרחבים אחרי אלעד שהחליט להיעלם לנו בקניון מלחה.
בפוסט אחר, הלנתי כנגד "הנושא החם" של ישרא וגם סיפרתי חוויות מפסח, כמו הסיפור על אהרן שגילה בצהרי החג שמישהו לקח את האפיקומן בזמן שהוא ישן...
בפוסט הבא כתבתי את סוף הסאגה עם הבוס שלי ועם העובדת שהציעה לי עבודה ופתאום נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה.
קינחתי את החודש עם קטע שמסביר על עולם אחר, שבו יש אנשים טובים והגונים.
מאי
פתחתי את החודש בהודעה חגיגית על מציאת עבודה חדשה.
בהמשך, הודיתי לעקרת בית נואשת על מנוי הפרו שרכשה לי.
כתבתי פוסט שלם על אייל ברקוביץ' ובעצם לא כתבתי עליו שום דבר, אלא על דברים שבאמת חשובים.
לאחר מכן, כתבתי 10 טיפים לכתיבת קטע טוב. למי שלא קרא, מומלץ לקרוא ולהפנים.
הפוסט שלאחריו עסק במראה השבורה של הרכב שלי, שהשכנה הבטיחה לשלם עבורה לאחר שבנה שבר לי את המראה ואילו בעלה התנער מהאחריות לאחר מכן. כעבור חודש סיכמנו שישלם לי 500 ש"ח במקום 800 ומשהו ש"ח.
בקטע אחר סיפרתי לכם על הפסטה ברוטב בולונז שלקחתי לעבודה, אך לא היה לי סכו"ם כדי לאכול את התבשיל...
הפוסט שאחריו היה במסגרת "פרוייקט אוהבים" והקדשתי את הפוסט ההוא לאשתי.
הקטע האחרון לחודש מאי עסק בציורי הקיר של אלעד שהחליט ביום בהיר אחד לקשקש על קירות ביתנו בצבע אדום, סתם כי בא לו לקשקש.
יוני
חודש יוני נפתח כרגיל בהזמנה לקוראי הבלוג להשתתף ב"מפגש שלא יהיה". כרגיל, המונים אישרו את השתתפותם במה שככל הנראה היה המפגש שלא היה האחרון.
הבלוג שלי חגג שלוש שנים להיווסדו ולכן ניצלתי את ההזדמנות לכתוב כמה מספרים שקשורים בבלוג בפוסט שהוקדש לכך במיוחד.
בקטע שלאחריו, מרפי תקף אותי (מצחיק שרק בבלוגים משתמשים בביטוי הזה "מרפי תקף אותי" כאילו זה בנאדם אמיתי. זה בסך הכל חוק שאומר שאם משהו יכול להשתבש- אז הוא ישתבש) ותיארתי את השתלשלות האירועים חסרי המזל.
בפוסט הבא תבעתי שיוויון בהתייחסויות אל ימנים קיצוניים ולשמאלנים קיצוניים כי לא יתכן שתהיה איפה ואיפה בהתייחסות החוק לאותם עבירות כשרק זהות העובר על החוק מכתיבה איך ינהגו כלפיו.
בהמשך החודש פורסמה כתבה על הבלוג שלי ב"מעריב לנוער" ופרסמתי אותה בבלוג שלי.
לאחר מכן פרסמתי את תגובתה המקסימה של פט בפוסט מיוחד.
בפוסט אחר כתבתי על חווית הקולנוע הראשונה של אהרן, כשהלכנו יחד לסרט "מכוניות" (ויצאנו באמצע).
בקטע אחר כתבתי על צמד נערות שנסעו למפגש של ישרא ושעמדתי לידן בתחנת האוטובוס. כמו כן, פרסמתי מכתב הזוי שקיבלתי באימייל ממנהל בנק כלשהו באפריקה שזקוק נואשות לעזרתי ובתמורה ישלם לי סכום כסף עצום.
בפוסט אחר, כתבתי על אליהו אשרי ז"ל שנחטף ונרצח ע"י מחבלים שפלים.
יולי
פתחתי את החודש בסיפור מהסופר (איך לא?) ובו גברת חצופה שלא ראתה אותי ממטר ואיש אחד שפשוט הסתנוור ממני וגם טרח לספר לי על כך פעמיים.
המשכתי בתיאור הטיול שלי לאילת וחוויותי משם.
כמו כן התפרסם ראיון איתי בעיתון הצופה ונתתי לינק לכתבה.
בקטע אחר התפרסם "המפגש שלא היה- החתונה" שזה סיפור בהשתתפות כל מי שאישר את השתתפותו, דהיינו מיטב הבלוגרים בארץ. בסיפור הזה, ניסיתי לשלב תכונות ותגובות של הבלוגרים השונים בחלקם קלעתי יותר ובחלקם קלעתי פחות.
בפוסט אחר, תיארתי את הפחדים שלי. בסוף הפוסט, כתבתי על נבואה שלצערי הגשימה את עצמה, כשאהרן אמר שהוא חושב שמשהו רע יקרה לאוטו שלי (ובאמת האוטו הושבת סופית כמה חודשים לאחר מכן).
בקטע אחר כתבתי על שלוליות בבית הכנסת, במסגרת גמילת אלעד מחיתולים.
בקטע אחר, כתבתי על הפגנת השמאל הקיצוני.
בפוסט אחר, כתבתי על חוסר הטאקט של אהוד אולמרט במפגש עם מגורשי גוש קטיף והימרתי על תאריך סיום המלחמה. המלחמה הסתיימה יומיים לאחר התאריך שאני נקבתי בו.
אוגוסט
פתחתי את החודש בסיפור על הלטאה שפקדה את ביתנו ועל ההיסטריה המיותרת שגרמה.
בפוסט אחר סיפרתי את החוויות מהקרת הסרט סופרמן שאליה הלכנו עם האחיינים שלי.
באותו פוסט, הזמנתי אנשים להצטרף לעיתון האינטרנט שאהלן מקימה, אך עד כמה שידוע לי העיתון עדיין לא התפרסם למרות ההיענות הרבה מצד הקוראים.
בפוסט אחר, תיארתי את תהליך הקבלה לעבודה שלי למקום העבודה הנוכחי שלי (אם כי, זה היה תפקיד אחר מה שאני עושה כעת), כולל ראיון מאוד מיוחד.
ובקטע אחר, סיפרתי לכם, את סיפור של ניר, מעסה בסגנון שוודי, שלקוח ביקש ממנו "עיסוי עדין" וניר זרק אותו מביתו.
בפוסט נוסף, ביקשתי ממכם להצביע עבורי בתחרות הישראאוסקר ואכן בסופו של דבר זכיתי השנה בשתי קטגוריות: הבלוגר הדתי הטוב ביותר לשנת 2006, והבלוג השמח הטוב יותר לשנת 2006. תודה לכל מי שהצביע והשפיע :)
בקטע נוסף תיארתי כמה אני שמח בעבודתי החדשה (באחד מהפוסטים האחרונים שלי כתבתי שהמצב כבר לא ממש כך) וסיפרתי על מתיחה שעשיתי לניר המסז'יסט.
את החודש חתמתי בפוסט מיוחד ל"יום בלוגים" ובו המלצתי על 5 בלוגים שונים.
ספטמבר
סיפרתי על חבריי לעבודה, ועל הסיכוי שהפרוייקט שלנו יתבטל, מה שאכן קרה בסופו של דבר, לצערי.
בפוסט אחר סיפרתי על אלעד ואהבתו הרבה לחיות ובמיוחד לסוסים.
בפוסט אחר כתבתי על הקשר (המקרי?) של גמר "רוקדים עם כוכבים" והתאריך שבו הוא נערך.
בקטע נוסף, סיפרתי על מסיבת יום ההולדת של אהרן ואלעד.
בפוסט אחר, תיארתי את חוויותיו של גבר בחנויות בגדי נשים ועל תחושותיו של הגבר האבוד שם.
את החודש חתמתי בפוסט על שערוריית ג'קו אייזנברג שיצאה מפרופורציות.
אוקטובר
פתחתי את החודש בסיפור מצחיק מהעבודה על חבר שחשבתי שאמר לי שהוא חייב לי הרבה...
בפוסט אחר סיפרתי על הצעה מעניינת- לקבל מוצרים במתנה ובתמורה לכתוב עליהם בבלוג. התלבטתי אם להיענות להצעה ולבסוף, החלטתי לפתוח בלוג שייוחד לסקירת המוצרים האלה, לאחר שאלו יישלחו אלי. עד היום לא קיבלתי אף מוצר ולכן גם הבלוג ההוא לא נפתח.
בפוסט אחר, סיפרתי על תאונת הדרכים שעברתי עם משפחתי ושיצאתי ממנה בנס. כפי שכתבתי לעיל, האוטו הושבת סופית ומאז קניתי רכב חדש (מיצובישי ספייס וואגון).
בקטע אחר, כתבתי על הפרעות אכילה- מסוג אחר...
בפוסט אחר כתבתי על בילוי בבאולינג עם אשתי וארוחת ערב נחמדה במסעדה טובה.
בפוסט אחר כתבתי סיפורים מחוייכים על הילדים.
בקטע אחר כתבתי על פרסומות פורנוגרפיות שמופיעות בבלוגים ללא מנוי פרו. כעבור כמ ימים, מנהלת תוכן גולשים של נענע הודיעה כי הפרסומות הבעייתיות הוסרו, אם כי קיבלתי מספר הודעות על כך שהן עדיין מופיעות לפעמים בבלוגים השונים.
נובמבר
פתחתי את החודש בהבעת עמדתי על "מצעד הגאווה/ תועבה" שצעד בירושלים.
בפוסט אחר סיפרתי על השינויים הרבים שאנחנו עושים בביתנו, הכוללים עבודות נגרים שונות.
בפוסט אחר, סיפרתי על חבר לעבודה שמישהו ניסה להתחיל איתו והפחיד כהוגן את חברי לעבודה (לשעבר. העובד עזב את מקום העבודה מאז). כמו כן, סיפרתי על עצה מקורית שנתתי לאשתי בכדי שתעבור טסט...
בקטע אחר, הזמנתי את כולכם להצטרף תחתיי לשירות פרסומות בטלפון הסלולרי ובתמורה לקבל על כך כסף. חלקכם הצטרפתם ורובכם לא. זו ההזדמנות לומר לכל מי שהצטרף תחתיי, שיצרף עוד אנשים, כי אחרת הוא לא ירוויח מזה שום דבר. אני התחלתי לקבל הודעות, אם כי לא בכמויות אדירות והחברה ששולחת את המסרים אמרה שהם רצו לבנות מאגר לקוחות גדול בטרם הם פונים למפרסמים ולכן מסת ההודעות תגיע בהמשך.
בפוסט אחר, חשפתי שבוואלה מאוד אוהבים תימנים ולכן ככל הנראה כמעט כל הסקרים שלהם קשורים איכשהו בתימנים... כעבור כמה שבועות הראתי שלא נס ליחם והם ממשכים לחפש דרכים להכניס את התימנים לסקר.
בפוסט אחר, כתבתי על חידוש כוננית ישנה שייתה מונחת בביתנו וכעת היא צבועה יפה בזכות אשתי.
סיימתי את החודש בהודעה מרגשת על בן חדש שנולד לי.
דצמבר
בפוסט הראשון של החודש, כתבתי על סירחון סיגריות שתקף אותי ועל המהומה הרבה שעשיתי בעקבות זה, מהומה שהסתיימה במבוכה קטנה כשהבנתי מה מקור הריח.
בקטע אחר, סיפרתי על ברית המילה של הבן שלי ועל הפנצ'ר שקרה ביציאה מהחניון.
בפוסט האחרון לחודש זה, כתבתי על חוסר שביעות רצוני בעבודה ועל כל מה שקרה שם בתקופה אחרונה.
זהו. זו היתה השנה שלי כאן בבלוג. לא משהו יוצא מגדר הרגיל. היו פוסטים טובים יותר ומוצלחים פחות. בסך הכל אני חושב שהפוסטים בשנים הקודמות היו יותר כיפיים, אבל אולי זו רק התחושה שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
