כפי שכתבתי בפוסט הקודם, השנה לא נפגשתי עם חבריי ביום העצמאות ובמקום זה הלכתי לגן החיות התנ"כי, בעוד חלק מהם בחרו לנסוע לגוש קטיף לעצרת ההמונית.

היום התברר לי שחבר אחד נסע עם הוריו ברכב פרטי ואחרי 3 שעות של עמידה בפקקים הם התייאשו והסתובבו כלעומת שבאו. לגוש קטיף הם לא הגיעו ביום העצמאות.

צמד חברים אחר יצא ב-10:40 באוטובוס לכיוון הגוש. שש (6) שעות אחר כך(!) הנהג התייאש והחליט לחזור. הם הגיעו חזרה אחרי 22:00 בלילה. אז הם פרקו את כל הבשרים שהביאו איתם ועשו מנגל. גם הם לא הגיעו לגוש קטיף ביום העצמאות. 

אני לא יודע אם אפשר היה לתכנן את האירוע יותר טוב ואם אפשר היה למנוע את הפקקים הרבים, או לפחות להזהיר מראש שיהיו פקקים עצומים ואולי כדאי לנסוע רק בתחבורה ציבורית, אבל אם הייתה דרך והם לא עשו זאת, זה מחדל עצום.

הם לא יכלו לצפות מראש שהמונים יבואו לתמוך בגוש קטיף? לדעתי התכנון שלהם היה לקוי או שהם הסתירו בכוונה תחילה מהציבור, שלא כולם יוכלו להגיע.

היום ראיתי בעיתון "בשבע" 2 מודעות שבהן המארגנים הודו למשתתפים הרבים וביקשו סליחה על כך שהם לא ציפו לכזאת מסה של אנשים ולכן הרבה אנשים לא יכלו להגיע.

אגב, ע"פ הערכות המשטרה הפקקים היו באורך 8 ק"מ!

אשתי אמרה שהיא לא ראתה סיקור על העצרת בגוש קטיף ב-YNET ובמעריב. מישהו מכם ראה סיקור באחד מהאתרים האלו?

הערב (21:40) מכבי ת"א תשחק נגד צסק"א מוסקווה בחצי גמר היורוליג. הפיינל פור מתקיים בתל אביב וכל המדינה תהיה דבוקה למסכי הטלוויזיה כדי לצפות במשחק. זה אגב, הזמן הכי טוב להיכנס למכרזי אינטרנט, כי אף אחד לא יהיה באינטרנט כי הם יצפו במשחק.

צסק"א היא הקבוצה החזקה באירופה ויהיה למכבי קשה לנצח. אני מקווה שהקהל הביתי ידחוף אותה לניצחון, כי היא יכולה לנצח אם היא תשחק טוב.

יש לי חבר שהוא אוהד הפועל ירושלים. הוא נסע למשחק הגמר בשרלרואה וראה את קבוצתו מנצחת את ריאל מדריד וזוכה בגביע יול"ב.

הוא רוצה שמכבי תפסיד היום. הוא מתכנן את הנקמה שלו בכל אותם חברים שלו ששלחו לו אסאמסים שמחים לאיד על הפסד קבוצתו אתמול להוד השרון.

אני לא מבין את אוהדי הפועל. הם אוהדים קבוצה אחרת- בסדר. אבל למה לא לתמוך בקבוצה ישראלית שמשחקת נגד יריבות אירופאיות? אני שמחתי בשביל הפועל כשניצחו את ריאל מדריד. וקיוויתי שהפועל ת"א תעפיל לגמר היורופליג (או יורוקאפ- איך שזה נקרא). למה אוהדי הפועל לא יכולים לעודד את מכבי באותו אופן?

לרגל הפיינל פור הבלוג שלי עוצב בהתאם ע"י אשתי. הכדרוסל שבתמונת הכותרת הוא למעשה כיפה.

בכל שנה החברה' שלי נפגשים ואנחנו עושים "על האש" אצל אחד מאיתנו.

השנה, הרבה מהחברה' הלכו לגוש קטיף ולכן שברנו את המסורת ולא נפגשנו בפעם הראשונה מזה 5 שנים.

במקום זה, נסעתי עם משפחתי לגן החיות התנ"כי בירושלים.

כשהגעתי לקופה ניסיתי לקנות 2 כרטיסי כניסה (במחיר מוזל) לסטודנטים (עבורי ועבור אשתי), אך היה לי רק את כרטיס הסטודנט שלי. הקופאית אמרה שבלי תעודת סטודנט נוספת היא לא יכולה למכור לי עוד כרטיס במחיר מוזל.

שאלתי אותה "ומה אם אני אקנה ממך עכשיו כרטיס אחד ואח"כ אקנה עוד אחד?".

"אז אני לא אמכור לך" היא השיבה. היה שווה לנסות...

בלית ברירה שילמתי מחיר מלא עבור הכרטיס הנוסף והמשכנו לגן.

היה ממש כיף שם. ראינו את כל בעלי החיים והיה מופע מיוחד של הפילים (ראו תמונה שצילמתי ).

נסענו ברכבת שמסתובבת בגן החיות ונהנינו מאוד.

כשהגענו לפינת החי, אשתי רצתה להאכיל את הכבשים. שאלתי אותה אם היא בטוחה שמותר להאכיל את הכבשים והיא אמרה "בטח שכן!".

היא הוציאה תפוח והתחילה להאכיל את הכבשים.

 הם הסתערו על התפוח שהיה בידיה. אשתי נבהלה וזרקה את התפוח לצד הגדר  של הכבשים. תוך שניות ספורות הסתערו כל הכבשים על התפוח המסכן שהיא זרקה לשם.

אחרי כמה דקות, הגיעה מישהי מצוות גןם החיות וביקשה לא להאכיל את הכבשים בשום דבר פרט לתערובת המיוחדת שניתן לקנות בצד תמורת 1 ש"ח.

התפדחנו וברחנו משם.

כשהגענו הביתה עשינו "על האש" בעזרת המנגל החשמלי שלנו. אכלנו סטייקים וכנפי עוף עם תפו"א, בצל ועוד תוספות... היה טעים!

עוד לא התמכרתי לפרו.

יש הרבה פונקציות שלא הבנתי איך משתמשים בהן, כמו הוספת חלון מסרים- איך עושים את זה?

אבל מה שכן אהבתי זה את הסטטיסטיקות.

באמצעות הססטיסטיקות אני יכול לראות מאיפה נכנסו לבלוג שלי שזה קצת מפחיד, כי חלק מהדברים יכולים להוביל היישר אליי. למשל, מישהו חיפש את שם החבר שלי שנהרג וכתבתי עליו כאן. האתר הראשון שעולה בגוגל כשמחפשים את שם החבר, הוא הבלוג שלי. מי שחיפש את שם החבר, כנראה שמכיר אותי (ואולי לא).

או, מישהו חיפש משהו על "סופרבוס", שזאת חברת האוטובוסים שכתבתי עליה פעם בהקשר של ישיבה נפרדת באוטובוסים. גם הוא נכנס לבלוג שלי לאחר שכתב "סופרבוס" במנוע החיפוש.

והיו עוד. הרבה אנשים (או איש אחד- הרבה פעמים) חיפשו "כיפה". זה נחמד לדעת שהבלוג שלי מופיע שם כאתר השני אחרי אתר "כיפה" (יש כבוד ).

מישהי חיפשה "איך לסרוג כיפה?", אני מניח שזו מישהי ולא מישהו. גם היא הגיעה אליי (למרות שמעולם לא הסברתי זאת).

והיה אחד שחיפש "שאלון על נשים". הגעת למקום הנכון, ידידי .

מישהו אחר חיפש "מלון זול בת"א" ונחת אצלי. הבלוג שלי מופיע הרבה לפני כל אתרי התיור והנופש בארץ (טוב לדעת שגוגל יעיל).

הכי הרבה כניסות היו לי דווקא מאנשים שחיפשו "גילדה". כנראה שכתבתי עליה הרבה .

עוד שניים חיפשו "תוכנות מגניבות" והגיעו אליי (צר לי לאכזב אתכם).

מישהו חיפש "דייט דתיים סיפור". אני מקווה שמצא את מה שחיפש בבלוג שלי.

וגם אליי הגיעו חרמנים. אחד חיפש "תאוות" והשני "בחורות רוסיות". האמת, שכתבתי על שניהם. איפה? תחפשו לבד, אני לא מגלה!

כל אלה רק ממתי שיש לי פרו (כלומר מהיממה וחצי האחרונים).

לפני כשלושה שבועות קיבלתי הצעה לקניית פרו עבורי. כינוי המציעה היה "נסיכה יהודית" עם אימייל תואם.

לא ידעתי מי זאת. מעולם לא הגיבה אצלי מישהי בכינוי הזה והאימייל שלה לא נראה לי מוכר.

בדקתי ברשימת הכינויים של ישרא, אבל גם שם לא מצאתי אותה.

שיתפתי את אשתי בהצעה ואפילו שאלתי אותה אם היא "הנסיכה היהודית". היא שמחה איתי על ההצעה אבל טענה שהיא לא "הנסיכה".

אמרתי לאשתי שאני לא יודע אם לאשר את ההצעה היות ואני לא יודע ממי היא הגיעה. אשתי הציעה שאכתוב אימייל ל"נסיכה" ואשאל אותה לזהותה.

וכך עשיתי. כתבתי לה את האימייל הבא:

אך היא לא ענתה לאימייל שלי.

הזמן עבר ולא ידעתי אם להסכים או לא.

מאוד רציתי לאשר את ההצעה, אך הרגשתי שאם אאשר אותה לפני שאקבל תשובה מה"נסיכה", לעולם לא אדע מיהי התורמת האלמונית.

בסוף אישרתי את ההצעה.

עברו כמה ימים ולא קיבלתי שום אישור לכך שאני פרו.

עבר שבוע ועדיין הנסיכה לא החזירה תשובה.

מקץ שבועיים הגעתי למסקנה שהנסיכה ירדה מהרעיון להעניק לי פרו וכמעט ושכחתי מזה (טוב, האמת היא שקשה לשכוח מזה, אבל בואו נאמר שהמשכתי הלאה).

היום קיבלתי אימייל מיריב. האימייל בישר לי שיש לי פרו לחצי שנה הקרובה.

אמרתי לאשתי שיש לי פרו וישר עברתי על הסטטיסטיקות.

בין המנויים שלי לא הופיעה "הנסיכה היהודית", לפחות לא באימייל שהיא נתנה בהצעת הפרו.

מאוחר יותר אמרתי לאשתי: "נכון שרצית לקנות לי פרו ליומולדת?" (אני מכיר אותה ).

"כן".

"אז עכשיו את כבר לא יכולה כי מישהו הקדים אותך" (איזה משפט מפגר, אה?).

"מי אמר שאני לא קניתי לך?".

"זה היה מופיע לי בהצעות לקניית פרו".

"אולי אני הנסיכה היהודית?".

"את הנסיכה היהודית?!".

"כן...".

מסתבר שהיא מחקה את שם המשתמש מהזכרונות של ה- login וכך לא ראיתי אותו שם ואתמול היא שלחה צ'ק ליריב (וכבר היום יש לי פרו- הדואר מהיר!). היא תכננה לשלוח לי אימייל חזרה מ"הנסיכה היהודית" ובסוף האימייל להיחשף, אך לא הספיקה.

תודה לך נסיכתי על הפתעה נפלאה!

אוהב אותך!