לילה אחד, לפני כמה שבועות, יצא ר' לגינה שמחוץ לביתו כדי לעשן סיגריה.
בעודו שקוע במחשבותיו, הבחין ר' בדמות אפלה נושאת את חפירה ופנס. ר' ניצל את העלטה ששררה בחוץ כדי להיות רואה ואינו נראה ועקב בעיניו אחרי האיש, שעצר קרוב לביתו של ר' והתחיל לחפור באדמה.
"מעניין מה הוא חופר" הרהר ר' לעצמו ושאף מהסיגריה שלו.
האיש חפר וחפר לאור הפנס שהביא ובחסות הלילה. הבור שחפר היה די גדול ואז הוא עזב את הבור וחזר כעבור דקות אחדות.
אלא שכשהוא חזר הוא לא היה לבד. לצידו צעד בנו של האיש, נושא פנס ובידיו היה שק ענק.
ר' נכנס למתח. "האיש הולך לקבור משהו ליד הבית שלי!" חשב לעצמו ונכנס לביתו כדי למצוא מישהו לספר על כך.
הוא סיפר לאשתו ובניו שיש מישהו בחוץ שקובר משהו. ר' נסער ולכן אשתו יצאה החוצה אל האיש שבינתיים הספיק להגיע לבור שחפר.
"סליחה, מה אתה עושה?" שאלה אשתו של ר' את האיש.
"מה את חושבת שאני עושה?" שאל אותה בתגובה האיש.
"אני חושבת שאתה קובר משהו!" אמרה היא.
"נכון, אני קובר את הכלב שלי שמת היום" אמר האיש.
"אבל למה ליד הבית שלי?!" הזדעקה היא.
"את יודעת כמה כלבים קבורים פה?" אמר האיש.
"אם ככה, מחר אני מביא טרקטור ומנקה את כל השטח" אמר ר' שהספיק בנתיים להצטרף לשיחה. "זה לא יהיה בית קברות לחיות פה".
לאחר דין ודברים סיכמו השניים שיכנסו פגישת דיירים בין כל דיירי הרחוב כדי להחליט מה ייעשה בשטח ששימש עד אז כמקום קבורה לכלבי הרחוב.
"אז מחרתיים תהיה הפגישה ונחליט" אמר ר'.
"אי אפשר מחרתיים." אמר השכן.
"למה?" שאלו ר' ואשתו.
"אני צריך לשבת שבעה על הכלב...".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
