ואוו ..

לא הייתי פה רבה זמן.. ואני מצטערת, ברור שאם יש אז לקוראים אבל במיוחד כי זה היה חסר לי.. הבנתי כמה דברים ביומיים האחרונים, על התאהבויות מטופשות, על חברויות חדשות. היום דיברתי עם מישהי, ובזכותה מצאתי את הכוחות הנפשיים לשבת שוב ולכתוב.. כי כן .. קצת קשה לי עכשיו, למצוא את המקום שלי ולהבין מה אני רוצה מהחיים שלי בעצמי.. ואני רוצה להודות לה, כי אפילו בלי לדעת מה היא עשתה היא גרמה לי להרגיש יותר טוב, מי יודע אולי היא גם תקרא את זה מתישהו?!

טוב.. אז אני לא יודעת אם יש טעם להמשיך את הסיפור... כי יש לי כבר את העיניין מגובש בראש אבל השאלה היא אם אני יצליח להתחבר שדוב לדמויות, ברור שיהיו התחשבות בתגובות , ועדיין לא החלטתי אם להפסיק את הסיפור, ככה שאולי אני עוד יצליח להשלים את מה שהתחלתי, ואני מאוד מקווה שאני יצליח. כבר ניסיתי כמה פעמים ולא הלך לי מי יודע מה.. אני יחכה קצת, לראות אם עוד נישארו קוראים (כי אני הכי שונאת שמפסיקים לי סיפור באמצע אז אם משהו קורא אני לא יעשה לו את זה) ואם לא.. אז כנראה זה יהיה סוף פתוח לסיפור.. סוף פתוח מאוד.

בכל מקרה, תזכרו לשמוח עם מה שיש לכם , כי יכול להיות שמחר תאבדו אותו .. ובנימה לא כל כך אומפטימית לצערי... הולכים ללמוד לתנ"ך!

http://www.youtube.com/watch?v=Fnn9JlqqTE4