I wish I could make it easy - easy to love me

נכון, אני לא אדם קל.. במיוחד במקום העבודה.

יש לי דרישות מאוד גבוהות וסטנדרטים מאוד גבוהים,

שכן, הגיוני שלא כולם עומדים בהם ולא יכולים לעמוד בהם,

והרבה פעמים, עם כל כמה שאני מבינה את זה - קשה לי עם זה.

אבל אל תטעו לרגע, שאותן דרישות ואותם סטנדרטים גבוהים הם רק מהסביבה -

הם במיוחד מעצמי.

דיוק, יעילות, זריזות, סבלנות, סובלנות, אכפתיות, חשיבה בגדול - מחוץ לקופסא,

ראייה מטר מעבר לאף, דרך ארץ, כנות ומוסר עבודה גבוה -

כל הדברים הללו חשובים לי בעובד, וכן אני מודה - קשה לי להתפשר בנושאים הללו.

אני יודעת שזה אולי נשמע קצת לא אנושי או מוגזם,

אבל ככה אני - ייקית.

אני לא מכירה משהו אחר.. אין אצלי - "לשחק אותה ראש קטן", זה פשוט לא בסיסטם.

אנשים שלא מבינים את זה - הרבה פעמים לא מצליחים להבין איך אני עובדת ככה.

כל מה שאני דורשת מהעובדים - אני דורשת מעצמי ואפילו יותר.

כשאנשים שומעים את זה מהצד, הם בטוחים שאני איזו מנהלת מפחידה,

אבל זה ממש לא ככה.

בכל מקום שבו עבדתי, ישר קודמתי לתפקידי ניהול, ולכל מקום שאליו הלכתי -

הציעו לי תפקידי ניהול ישר לאחר ראיון ראשון או לאחר משמרת אחת.

כי זה מה שאני יודעת - לנהל. 

ואני בכלל לא כזאת מפחידה כמו שאנשים חושבים לפעמים -

אחרי שהם שומעים אותי מסבירה דברים על העבודה.

אני תמיד מחייכת (אלא אם כן אני מרגישה לא טוב ואז אני שומרת על טפיה דיסטנס),

עוזרת בכל בעיה - אם זה דברים שקשורים לעבודה או מחוצה לה, מקשיבה,

זמינה טלפונית, מסבירה בצורה רגועה, ואם יש משהו לא מובן - אני גם אשרטט אותו,

אם זה מה שיעזור לעובד להבין אותו באמת.

ועם כל זאת, חשוב לי שעם כל הכיף שבדבר - במקום שבו אני נמצאת - תהיה עבודה

רצינית, יעילה ומשמעותית.

בכל יום שבו אני מגיעה לעבודה, אני מגיעה עם רשימת יעדים שאני מכינה יום קודם.

רשימת יעדים קטנים-גדולים שאותם אני מציבה לעצמי ולעובדים לאותו היום -

ודואגת שיתבצעו עד סוף היום.

ככה בעייני הדברים צריכים להתנהל.

אבל עכשיו.. עכשיו אני מתוסכלת.

אני במקום חדש, אומנם כבר מנהלת החנות, אבל פה - זה שונה.

למנהלים שנמצאים מעליי - לא אכפת.

הם לא מבינים שום דבר בניהול. פשוט.. שום דבר.

הכל מתעכב, משתבש, נדחה, מתבטל - וזה אפילו לא תלוי בי.

אין לי מה לעשות עם זה וזה פשוט מוציא אותי מדעתי.

יש לי עובדות רציניות שרוצות לקדם את החנות, אבל לא יכולות לעשות כלום,

כי המנהלים מעליי משדרים להן - "גם ככה זה לא משנה לנו מה יקרה כאן".

ולי אין מה לעשות, כי בהרבה דברים - גם אני תלויה במה שהם עושים או לא עושים.

מנהל האזור שלי הציע לי לנהל את החנות - רשמית - בעצמי.

לא להיות נתונה למה שהמנהלים שמעליי - עושים או לא עושים.

להחליט את כל ההחלטות ולעשות הכל בעצמי.

אני עוד תוהה אם להסכים לזה או לא.

Yours - Cute Bunny