אני מסתובב לי באי שקט בבית ביומיים האחרונים. בראש רצים להם תסרטים דימוניים של דברים שמתבשים. האם אני מאבד את האושר שלי שאני כל כך אוהב? יכול להיות שהקשר שלנו גובע? מה נעשה עכשיו כששניינו לומדים לפסיכומטרי? איך יהיה לי זמן גם לה וגם ללימודים? השבוע לא הייתי איתה כמעט בכלל ולא למדתי אפילו שנייה אחת.
אבל זה השבוע...
הייתי חולה השבוע. ממש גוסס. בזמן הכי טוב שיכול להיות. כשאני בחופש. יום שני-שלישי ניסיתי נואשות לראות רופא ואיכשהו גם להיות בסדר שהיה בבית. בסוף הצלחתי לראות רופא שהביא לי מלא כדורים, אבל אף לא גימל אחד. אז בגלל שלא הרגשתי טוב, לא ראיתי אותה ולא למדתי בכלל. מה שנתן לי המון זמן לחשוב על השטויות שלמעלה וסתם להלחיץ אותי. והכדורים שהרופא הביא לי לא תרמו לעניין כלל. מסתבר שאחד הכדורים נגד שיעול שקיבלתי הוא גם משכך כאבים. קצת יותר חלש ממורפין.
אז אחרי חלומות פסיכודאליים, וסרטים שרצים בראש התחלתי להרגיש יותר טוב, אז שגיליתי שהתפתח לי הרפס בשפתיים.
נמאס לי להיות חולה.
נמאס לי מהיחס הזה של חולה.
אנ רוצה לחזור שבועיים אחורה, כשהכל היה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
