סניליות זו לא מחלה. זו דרך חיים.

כל פעם אני מופתע מחדש. כל פעם אני נדהם. יש חיים מעבר לחומות הללו. יש חיים מעבר לגדרות.

העולם בחוץ באמת ממשיך להסתובב גם כשאני לא שם. העולם שבחוץ ממשיך להתקדם.

והוא לא לבד.

גם אני ממשיך להתקדם. גם אני עובר הלאה לעבר המכשול הבא. ממשיך לעבוד וללמוד שלי.

גם היא ממשיכה הלאה. בעולם משלה. עולם אחר. עולם זר.

פעם גם אני הייתי חלק מהעולם הזה.

זה עוד טיפה צובת בלב. זה עוד טיפה חסר. אבל חוסר הזמן והנתק מהעולם עושה את שלו.

זה לא טוב.

זה לא רע.

זו עובדה.

ונכון שגם היא תעזוב את עולמה. וגם היא תגיע לאותה חלקת אדמה מנותקת. אבל גם לי וגם לה ישארו רק זכרונות מתוקים מאותו גן עדן.

"ואף על פי כן, נוע תנוע"