לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סניליות זו לא מחלה. זו דרך חיים.


כמה נפלא זה לקום כל בוקר ולפגוש אנשים חדשים.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2004    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2004

נדנד


נדנד - המצב רוח שלי בארבע ימים האחרונים.

רד - יום רביעי. פעם הראשונה בתולדות הבלוג זה לא היה לי מה לכתוב. הרגשתי שברחה לה הליריות שלי (תיאור של מספר אנשים אחרים, לא שלי...).

עלה - בדרך כלל כתיבתי בבלוג זה באה כשחרור לעצב שמצטבר בי. כנראה שאין לי על המ להיות עצוב.

עלה - יום חמישי יצאתי לרקוד במסיבת בסיום הטירונות של התלפיונים. אחרי מליון שנה שלא רקדתי עטתי על החממה ורקדתי עד אשר נפלו רגלי מגופי.

ורד - צמח לי הרפס על השפה במקום אסטרטגי ובולט במיוחד.

נדנד - רגשותי כלפיה בשבועות האחרונים.

נדנד - אחי הקטן יכול להיות ממש קרציה כשהו רוצה.

רד - למרות שהייתי מוקף בהמון אנשים טובים לא הרגשתי יותר לבד בחיי. ואני עדיין לא יודע למה.

עלה - אחרי ציפיה רבה נפגשנו, אנשי הקורס, מחוץ לקורס, בארוחת חג נחמדה אצל שרון.

ורד - הסיבה לעיקוב הרב שחל בפגישה זו היא העובדה שלא הוזמנתי לשום ארוע אחר בו נכחו אנשים מהקורס. אני שייך לקורס רק רישמית. אם לא הייתי שם זה לא היה מזיז כ"כ לאנשים. לא התחברו אלי אנשים, ואם לא יקרה משהו דרסטי בקרוב, גם לא יתחברו. אני מרגיש מנותק מכל מקום. תלוי בין החבר'ה של התיכון לבין אנשי הקורס. זהו בהחלט המקום הכי בודד בחיי.

נכתב על ידי , 9/10/2004 23:44  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




כינוי: 

בן: 39

ICQ: 35283749 

תמונה




קוראים אותי
11,964
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , 18 עד 21 , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לlonghair אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על longhair ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)