למילה "כשר" יש כול כך הרבה השלכות.
מי יגרום לי להרגיש שמה שאני עושה, זה משהו שהוא לא כשר? משמע פסול. לא בסדר.
אולי הדבר הזה הוא כן כשר? אולי לא עבורך. אבל בעבורי מאוד.
המילה כשר באה מתוך התבנית של הכשרה. מישהו שהוא הוכשר לעשות משהו זה אומר שהוא פועל מתוך ידע, מתוך תבונה, למידה והעמקה של הנשוא, ומכאן זה ואמר שהוא פעול בדרך הישר בדרך הנכונה,בדרך המתאימה. ומי שלא הוכשר למשהו מראש נחשב לבור לאחד שלא צודק, לטועה!.
ודווקא עכשיו בפסח שאנחנו שמים את עצמנו כחברה על כף המוזנים, התוצאות מצביעות שמי שהולך בדרך "הישר" בדרך הכשרה נחשב כצדיק, ומי שאומר "תודה רבה, מכבד אתכם, אבל לדרך חיים שלי זה פשוט לא מתאים" נחשב – כלא כשר?
ועם אנחנו שוב מפשטים את הנוסחה יוצא שמי שלא כשר זה מי שלא הוכשר משמע אינו מבין, משמע אינו צודק, משמע אינו בעל זכות בסיסית וטבעית להחליט על דרך חייו כפי שהוא רואה לנכון, משמע איננו קיים.
והתוצאות הן ברורות. הכול מתחיל ונגמר בכבוד.
אני רוצה לאכול לחם בפסח וזאת הדרך חיים שאני בחרתי בה בשביל עצמי.
אז אני מכבד את אמי שלא אוכלת חמץ בפסח אבל כפי שאני מכבד אותה ונותן לה לעשות את מה שהיא מאמניה בו כך גם אני רוצה שהיא תכבד אותי ותיתן לי לעשות את מה שאני מאמין בו.
לכבד, הכול מתחיל ונגמר בזה.
שהיה לכם חג שמח ו"כשר" .